דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף קח | חתיכה נעשית נבלה

במשנה (קח ע"א) נאמר שטיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אוסרת אותה אם יש בה בנותן טעם. ביחס למשנה זו חידש רב את דין חנ"נ – חתיכה נעשית נבלה:
"אמר רב: כיון שנתן טעם בחתיכה – חתיכה עצמה נעשית נבלה, ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה".
כלומר – כאשר חתיכה נאסרת בנותן טעם יש להתייחס לכל החתיכה כאל חתיכת נבלה, שאסורה בפני עצמה (וממילא היא יכולה לאסור את החתיכות כולן גם כאשר אין בחלב כדי נותן טעם בכל החתיכות). בהמשך הגמרא מבואר שדברי רב מבוססים על הנחה קודמת ביחס למעמד החתיכה:
"ומאי קסבר? אי קסבר אפשר לסוחטו מותר – חתיכה אמאי נעשית נבלה? אלא קסבר אפשר לסוחטו אסור".
כלומר – רב סבור שגם לאחר שהאיסור נסחט מתוך החתיכה היא נשארת באיסורה, ולכן היא יכולה להיעשות נבלה.
דיונים רבים ישנם בראשונים ובאחרונים ביחס לדין יסודי זה, ואנו ננסה להתבונן בשניים מתוכם. מחלוקת ראשונים ידועה ביחס לדין חנ"נ היא האם דין זה קיים בכל איסורי התורה או לא. לדעת רבנו תם דין חנ"נ קיים בכל האיסורים בתורה, וכן פסק הרמ"א (יו"ד צט, ג). לדעת רבנו אפרים דין חנ"נ קיים דווקא בבשר בחלב, וכן פסק השולחן ערוך (שם).
מחלוקת חשובה נוספת בין הראשונים היא דינו של איסור שנסחט מן החתיכה לגמרי. לדעת הרמב"ן והר"ן בסוגייתנו גם כאשר האיסור נסחט לגמרי נשארת החתיכה באיסורה, כפשט המילים "אפשר לסוחטו אסור". מאידך, לדעת התוספות (קיב ע"א ד"ה תרי) דווקא כאשר נשאר חלק מן האיסור בתוך החתיכה היא אסורה, ואם נסחט האיסור לחלוטין – חוזרת החתיכה להיתרה. לפי התוספות, החידוש בסוגייתנו הוא שדי שיישאר פחות מכדי נותן טעם כדי לאסור, אך עדיין צריך שיישאר משהו מן האיסור.
נראה שניתן לקשור בין שתי המחלוקות, ולהצביע על שני כיוונים עקרוניים בהבנת דין חנ"נ העולים מתוכן:
א. דין חנ"נ הינו דין באיסור בשר בחלב, שעניינו הוא שלאחר הבישול המשותף הופכים הן הבשר והן החלב לאיסור עצמאי, ושוב אין צורך באכילה של שניהם בכדי לעבור על האיסור. ממילא ברור שאין שום צורך בשאריות חלב בתוך הבשר, שהרי הבישול הפך את הבשר לחפצא של איסור.
ב. דין חנ"נ הינו דין כללי. עניינו הוא שלאחר שחתיכה הוגדרה כאסורה קשה להפקיע את איסורה. כלומר – כדי להגדיר את החתיכה כאסורה יש צורך בנותן טעם, אך לאחר שכבר נאסרה אין צורך בכך (לפי הבנה זו כתבו רוב הפוסקים שדין חנ"נ הוא מדרבנן בלבד, ש"ך יו"ד צב סקי"ב). ממילא ייתכן שדווקא כאשר נותר שריד כלשהו לאיסור נשארת החתיכה באיסורה, ואילו כאשר נשאב ממנה האיסור כולו היא חוזרת להיתרה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)