חולין | דף קכו | עכבר שחציו בשר וחציו אדמה: סתירות בין חז"ל לממצא המדעי

המשנה בדף קכו (חולין קכו ע"ב) עוסקת בבריה מיוחדת במינה: "עכבר שחציו בשר וחציו אדמה".

המשנה והגמרא דנות בהלכות טומאה וטהרה באותו יצור מיוחד, ואינן מתייחסות כלל לעצם התופעה. רש"י על אתר מבאר:

"יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מאדמה כאשפה המשרצת תולעים".

רש"י מתבסס על מדע זמנו, המכיר בהיווצרותם של יצורים "יש מאין" (ראה גם בגמרא שבת קז ע"ב בעניין כינים). אמנם רש"י מעולם לא ראה עכבר שנוצר יש מאין, אך הוא סבור שעכבר עשוי להיווצר בדרך זו, כפי שנוצרות התולעים.

הרמב"ם בפירוש המשניות כאן זיהה אף הוא את התופעה החריגה, והסביר:

"והתהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא ספור מפורסם מאד ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל".

הרמב"ם מאשר את קיומה של התופעה מחד גיסא, אך מביע את תמיהתו אודותיה מאידך גיסא. אין ספק שהמפקפקים בדברי חז"ל, רחמנא ליצלן, מוצאים בסוגיות מעין אלו הוכחה לאי ידיעתם של חז"ל בתחומים מדעיים שונים. בהתמודדות עם טענות מעין אלו ניתן לנקוט אחת משתי עמדות. העמדה האחת היא זו של הרמב"ם, המצדיק את דברי חז"ל גם על פי המדע המציאותי.

בעמדה זו אוחז גם בעל "תפארת ישראל" בפירושו כאן:

"ואני שמעתי אפיקורסים מלגלגים על בריה זו שנזכרת כאן, ומכחישים ואומרים שאינה במציאות כלל. כן ראיתי להזכיר כאן מה שכתבו בספר אשכנזי (=גרמני) שחיבר חכם אחד מפורסם בחכמי האומות ושמו לינק... שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים... ואומַר מה רבו מעשיך ה' ".

בעל תפארת ישראל מביע את התפעלותו מן ההתאמה שבין דברי חז"ל ובין ממצאים של מדענים גרמניים בתקופתו (המאה ה-19 למניינם). העמדה השניה קובעת שאין טעם להציע גושפנקא מדעית לדברי חז"ל אם הם סותרים חזיתית את המדע המוכר לנו.

בהקשר זה ניתן להעלות שתי הצעות:

הצעה א' – הרב נריה גוטל (בספרו "השתנות הטבעים בהלכה", עמוד קפד, הערה 443) מצטט, בהקשר שלנו, מדבריו של החיד"א, הקובע:

"כי חז"ל היה להם רוח הקדוש, ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו, ונשמתם ממרום עליון והיא נקיה... וצריכין אנו לכוף ראשנו ולקבל האמת מבעלי האמת".

על פי גישה זו דברי חז"ל והמדע אינם ניתנים להשוואה, ומובן שאין מקום להקשות מממצא מדעי על ממצא שמקורו ברוח הקודש. ובכן, אף אם המדע קובע שאין עכבר הנוצר מן העפר, אין בכך קושיה על דברי חז"ל, שנאמרו ברוח הקודש. למעשה, הצעה זו קרובה לעמדה הקודמת שהצגנו, אשר מקבלת את דברי חז"ל כפי שהם.

הצעה ב' – בהמשך אותה הערה (שם) מציע הרב גוטל גם את גישת "השתנות הטבעים". כך מנסח זאת הרב אביגדור נבנצל שליט"א, במכתבו לרב גוטל:

"נראה לעניות דעתי דהכינים שלנו אינם הכינים שעליהם דיברו חז"ל, כמו גם שעבר שחציו בשר וחציו אדמה אינו מוכר למדעני זמננו".

הרב נבנצל איננו מתעלם מן הממצא המדעי, ונאלץ להסיק כי בעבר היו קיימים עכברים שנוצרו מן האדמה, אך כיום הם אינם בנמצא. הפער בין שתי העמדות המוצגות כאן רב מאוד. על פי עמדת השתנות הטבעים רשאי פוסק ההלכה להתחשב התחשבות מוחלטת בממצאים המדעיים. כמובן, הוא איננו כופר בדברי חז"ל, אך מסביר שבנידון דידן ובמציאות שלפנינו – הם אינם רלוונטיים.

על פי העמדות האחרות יש לעשות כל מאמץ כדי שדברי חז"ל יעלו בקנה אחד עם הממצא המדעי, וממילא, בסופו של דיון, יש לקבל דווקא את דברי חז"ל ולא את הקביעה המדעית. הספק שלפנינו הינו בעל השלכות מרחיקות לכת בתחומים רבים. קצרה יריעת עיון זה מלהרחיב בכך, אך עוד חזון למועד.