דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף קלה | שותפות בראשית הגז

בגמרא (קלה ע"א) מובאת מחלוקת תנאים ביחס לדין ראשית הגז בבהמת השותפים:
"תניא: בהמת השותפים חייב בראשית הגז, ור' אלעאי פוטר;
מ"ט דר' אלעאי? אמר קרא 'צאנך' – ולא של שותפות;
ורבנן – למעוטי שותפות עובד כוכבים".
רבי אלעאי לומד מן המילה 'צאנך' שצאן השותפים פטור מראשית הגז. בהמשך הגמרא מדגיש רבא בסדרה של מימרות (קלה ע"ב - קלו ע"א) שדבריו של רבי אלעאי נאמרו דווקא לגבי ראשית הגז ולא ביחס לדינים אחרים כגון תרומה:
"אמר רבא: מודה רבי אלעאי בתרומה, אע"ג דכתיב 'דגנך' – דידך אין דשותפות לא, כתב רחמנא תרומותיכם; אלא דגנך למה לי? למעוטי שותפות עובד כוכבים".
כלומר – התרומה דומה לראשית הגז בכך ששותפות עכו"ם פוטרת בה, אך שותפות ישראל אינה פוטרת מתרומה אפילו לדעת רבי אלעאי. אמנם בהמשך הסוגיה (קלו ע"א) מובאות דעות החולקות על רבא וסבורות שרבי אלעאי אמר את דבריו גם ביחס לתרומה ולתחומים נוספים.
נראה שמחלוקת האמוראים בשיטת רבי אלעאי תלויה בהבנת מהות טעמו. ניתן להבין את עמדתו של רבי אלעאי בשתי דרכים עקרוניות:
א. שותפות מהווה פגם בבעלות. כאשר החפץ שייך לשני אנשים יחד, הרי שלמעשה אין הוא שייך לאף אחד מהם. סברה זו קיימת בכל תחום שבו יש דרישה לבעלות, בין אם מדובר בראשית הגז ובין אם מדובר בתרומה.
ב. אפשרות אחרת היא שמדובר בסברה מיוחדת בהגדרת 'צאנך' ביחס לראשית הגז. אחד המאפיינים הייחודיים של מצוות ראשית הגז, המופיע במשנה בתחילת הדף (קלה ע"א), הוא שדין זה "אינו נוהג אלא במרובה". כלומר – אין זה דין הקיים בכל כבש וכבש, אלא דווקא בקבוצה של מספר כבשים המוגדרת כ"צאנך". בדומה לכך, ייתכן שכדי שקבוצה של כבשים תוגדר כ"צאנך" יש צורך בבעלות בלעדית על כבשים אלו. כלומר – בניגוד לתחומים אחרים, בהם הבעלות היא רק תנאי להחלת החיוב, ולשם כך די בבעלות משותפת, הרי שביחס לראשית הגז מהווה הבעלות חלק מהותי מהגדרת החפצא של 'צאנך'. סברה אפשרית לדין מיוחד זה היא שראשית הגז הינו דין הקשור לשמחה המיוחדת שבגזיזת הצאן, אשר מתקיימת דווקא כאשר אדם גוזז את צאנו שלו.
ייתכן שמחלוקת זו רמוזה כבר בלישנות השונות המסבירות כיצד למד רבי אלעאי את דינו מן הפסוקים (קלה ע"ב). לפי שתי הלישנות הראשונות למד רבי אלעאי משני פסוקים נפרדים על פטור שותפות עכו"ם ופטור שותפות ישראל, ואילו לפי הלישנא האחרונה למד את שני הדינים מפסוק אחד משום שלדעתו אין סברה לחלק ביניהם. מסתבר שלפי הלישנא האחרונה מדובר בדין כללי, שקיים גם בתרומה, ועניינו הפגם שקיים בבעלות משותפת. לעומת זאת, לפי הלישנות הראשונות ייתכן שמדובר בדין ייחודי שנלמד ממקור נפרד וקשור לאופייה המיוחד של מצוות ראשית הגז.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)