חול המועד שבועות

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ראש השנה דף ה – חול המועד שבועות

בגמרא (ד ע"ב) הובאה מחלוקת תנאים בעניין דין "בל תאחר", ואגב כך נידונה דרשת הפסוק "בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות". תנא קמא ורבי שמעון למדו מפסוק זה דין בדיני "בל תאחר", ואילו רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב צריכים היו ללמוד משם דין אחר:

ורבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב, האי "בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות", מאי דרשו ביה? - מיבעי להו לכדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא. דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה - תלמוד לומר "בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות" (דברים טז, טז), מקיש חג השבועות לחג המצות, מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה - אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה.

רבי מאיר וראב"י לומדים מפסוק זה היקש בין כל שלושת הרגלים, לעניין תשלומי קרבן חגיגה, שאפשר להביא אותם שישה ימים אחרי החג. בהמשך הסוגיה שואל הגמרא (ה ע"א) מהו המקור של תנא קמא ורבי שמעון לדין של תשלומי קרבן החגיגה של שבועות:

ותנא קמא ורבי שמעון (בן אלעזר) תשלומין לעצרת מנא להו? - נפקא להו מדתני רבה בר שמואל. דתני רבה בר שמואל: אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש, מנה ימים וקדש עצרת, מה חדש למנויו - אף עצרת למנויו. - אימא עצרת חד יומא! - אמר רבא. אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן? והאמר מר: מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ועוד: חג שבועות כתיב.

הגמרא מביאה מקור אלטרנטיבי לדין תשלומי חגיגה בשבועות - מכך שחג השבועות מגיע בסוף ספירת העומר בה סופרים שבעה שבועות קדושת החג נמשכת שבוע שלם, ובמהלכו אפשר להביא את קרבן החגיגה.

מהי משמעות העובדה שאפשר להביא את קרבן החגיגה גם בימים שאחרי חג השבועות? אפשר לראות בכך דין צדדי יחסית, שמגדיר בעיקר את חיוב הקרבן בחג. אך יש שראו בכך סימן לייחודיותם של ימים אלו. דעה קיצונית שרואה בימים אלו מעין "חול המועד שבועות" אפשר למצוא בדברי החק-יעקב, (סימן תעג ס"ק א) שכתב שמי שלא ברך 'שהחיינו' בחג השבועות יכול לברך בששת הימים שאחריו. דעה מקובלת יותר היא שיטת הפוסקים שלא לומר 'תחנון' בימים אלו, המובאת בדברי המשנה ברורה (סימן קלא ס"ק לו). מאידך, דעת הרמ"א (או"ח קלא, ז) היא שיש לומר 'תחנון' בימים אלו, והם נחשבים כימי חול לכל דבר מלבד לעניין תשלומי קרבן חגיגה.

ייתכן שמחלוקת זו נעוצה בשני המקורות השונים המובאים בסוגייתנו לדין תשלומי קרבן חגיגה. המקור הראשון לומר דין זה מהיקש לחג הסוכות וחג הפסח. ואמנם בחגים אלו יש דין של 'חול המועד' במשך שבעה ימים, אך ההיקש נאמר רק לעניין תשלומי קרבן חגיגה, ואין הוא מגדיר מחדש את קדושת חג השבועות. המקור השני, לעומת זאת, טוען שמהותה של קדושת חג השבועות היא "למנויו", היינו קדושה של שבוע שלם, ואף טוען שקדושה זו רמוזה בשם החג, "שבועות". לפי תפיסה זו מסתבר שדין תשלומי חגיגה איננו דין עצמאי אלא רק ביטוי לאופי הקדושה המתמשכת על פני שבוע שלם.

הרב אברהם סתיו