מעלת החידוש בתורה
עסקנו באחד העיונים האחרונים בהגדרת תורה לשמה של ר' חיים מוולוז'ין ובארנו שהמטרה העיקרית של לימוד התורה לדבריו היא הוספת לקח ופלפול. סייגנו, שאין הכוונה רק ללימוד במישור האינטלקטואלי אלא נובע מתוך הכרה מלאה בגדלותו וחוכמתו של הקב"ה כפי שהיא מתגלה דרך התורה. ממילא יש מקום רב להרחיב ולסעף את פארות התורה לאורך לרוחב ולעומק.
שוב, אין מדובר רק בתובנות גרידא אלא ביצירת חיים חדשים שכן דברי התורה הינם פועלים במציאות כפי שהוזכר בעיון האחרון שהקב"ה מסתכל באותיות התורה ועל ידה הוא בורא את הבריות בעולמו. ממילא הקיום והחיות של העולם ויצוריו תלויים ביצירת ולימוד התורה לכל אורך הדורות. ככל שתפרה ותרבה התורה כן יגלה שפע רוחני יותר בעולם מחוכמתו של הקב"ה וממילא יושפע שפע רב של ברכה לעולמות כולם ולמציאות בה אנו חיים ונושמים. ר' חיים מצטט מן ההקדמה לזוהר מאמר של ר' שמעון בדבר חשיבות העסק בתורה יומם ולילה כיון שהקב"ה מקשיב לקולות של העוסקים בתורה ולוקח את המילים שלהם ויוצר ממנו רקיע חדש וארץ חדשה. בדיוק בדומה לעשרה מאמרות שאמר הקב"ה וברא על ידיהם עולם ומלואו. על ידי הלימוד המעמיק בתורה ליבון הסברות וחידושי התורה נעשה הלומד שותף עם הקב"ה במעשה בראשית. אם היו יודעים עם ישראל כמה המילים שהם מדברים בעת לימוד התורה פועלות בעולמות העליונים ומעוררים את המלאכים לשבח ולפאר לקב"ה הרי שלא היה פוסק פיהם מללמוד תורה.
התורה היא כעטרה למלך שכן היא חמדה גנוזה שלו וכאשר מפארים ומצחצחים אותה על ידי ליבון העניין וחידוש בו יש בכך פאר למלך עצמו והוא שמח בכך. יתר על כן, דברי התורה מהווים נקודת חיבור בין האדם הלומד לקב"ה בדומה למה שארע במעמד הר סיני.
אין זה משנה מי הוא מוסר התורה באותה העת אלא מצווה לשמוע מכל אדם דברי תורה כיון שהם כשלעצמם מעין קלסתר פניו של הקב"ה ועל כן מי שמקשיב להם חולק כבוד למלך עצמו כמאמר הזהור באחרי מות עמ' סט. מכל זה, נמצאנו למדים עד כמה החידוש בתורה לא צריך להגיע ממקום של מימוש עצמי או גאווה ח"ו אלא מתוך רצון עמוק להגדיל ולפאר את כבודו של ה' בעולם. התורה היא מעין כתר של מעלה וככל היא תבריק ותתרחב יש בכך שמחה למלך ומלבד המצווה שבדבר זה מעורר שפע של ברכה לעולמות כולם.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)