דילוג לתוכן העיקרי

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל

"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל"

הגמרא במסכת ראש השנה (טז ע"ב) מביאה את הדין הבא:

"ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר 'מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת' - מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל".

מהו הטעם של מצווה זו, לפיה צריך האדם לפקוד את רבו בימי הרגל? הרמב"ם פוסק דין זה בהלכות תלמוד תורה, ובמסגרת ההלכות שעוסקות בכבוד הרב:

"וחייב לעמוד מפני רבו מישראנו מרחוק מלוא עיניו עד שיתכסה ממנו ולא יראה קומתו ואחר כך ישב, וחייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (הל' תלמוד תורה פ"ה ה"ז).

כיוון אחר שהציעו הפוסקים משווה למצווה זו אופי פרגמטי. לפי כיוון זה, החובה לפקוד את הרב בימי הרגל היא חלק מהחובה לעסוק בהלכות החג. "משה תיקן להם לישראל לעסוק בהלכות חג בחג", וכדי לממש חובה זו מוטל על האדם להתוועד עם רבו, ובמסגרת זו יעסקו שניהם בהלכות החג ובענייניו.

אמנם, נראה ששני הכיוונים הללו נתקלים בקושי מסויים מצד הפסוק שמשמש מקור לדין זה. כפי שראינו בגמרא, המקור לדין זה הוא מנהגה של האישה השונמית לבקר את אלישע הנביא בימי חג ומועד. מדובר שם, אם כך, בנביא ולא באדם שמשמש בתפקיד תורני-הלכתי. לא סביר, אם כך, שמטרת ההליכה היא לימודית (מה גם שמדובר כאן באישה, מה שמפחית את הסבירות שמטרת המפגש הוא לימוד בחברותא...); כמו כן, האישה השונמית לא הייתה תלמידתו של הנביא, ועל כן היא איננה מחוייבת בכבודו כשם שתלמיד מחוייב בכבוד רבו.

על כן, נראה שיש להעלות כיוון נוסף בטעמה של מצווה זו. ימי הרגל הם ימים של קודש, שבהם נדרש האדם להתרומם מעל שגרת החולין של ימי החול ולחוות חוויה של קדושה והתקרבות לשכינה. מטרה זו מושגת (גם) על ידי כך שהאדם נפגש עם דמויות מופת תורניות-חינוכיות, שהוא קרוב אליהם ויש להם השפעה על אישיותו הרוחנית. כמובן שייעוד זה מושג באופן מובהק בפגישה עם נביא ה' המתהלך בקרבנו, ועל כן הפסוק שעוסק באלישע יכול לשמש כמקור נאמן לחובה זו.

נראה שלהבנה זו ישנה גם השלכה מעשית. היו שרצו לומר (שו"ת דברי-יציב או"ח, סי' רכ"ח) שבימינו, כאשר בית המקדש אינו קיים ולא מקריבים את קרבנות החג, חובת הקבלת פני הרב ברגל כבר איננה תקיפה. לטענם, הלכות החג מועטות, ולימודם אינו מצריך מפגש עם הרב בימי המועד.

אמנם, לדברינו - טעמה של מצווה זו רק מתחזק כאשר לא ניתן לקיים את מצוות העלייה לרגל לבית המקדש. המפגש של האדם עם רבו, יכול לשמש תחליף (גם אם חיוור) לפגישה הממשית של האדם עם השכינה בהר בית ה'.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)