דילוג לתוכן העיקרי

פרק ט | 2 | חיסול בית ירובעל

 

עיונים בספר שופטים

חיסול בית ירובעל

פרק ט' נפתח בהליכתו של אבימלך לשכם. הוא מדבר עם אחי אמו, ומבקש מהם לדבר בשמו אל בעלי שכם כדי שימליכוהו עליהם. טיעוניו משכנעים את בעלי שכם; הם נותנים לאבימלך שבעים כסף מבית בעל ברית, שבאמצעותם הוא שוכר אנשים ריקים ופוחזים, והולך לעפרה לרצוח את שבעים אחיו על אבן אחת. הזיקה הברורה בין הסכום הנקוב לבין מספר אחי אבימלך (שניהם 70) מלמדת שהכסף נועד במיוחד למטרת חיסול בית ירובעל.

סיפור אבימלך, כפי שנראה לאורכו, מכיל מבעים אירוניים שונים. כבר בתחילתו בולטת האירוניה במעשיהם של בעלי שכם: הם ממליכים את אבימלך "כי אמרו אחינו הוא" (ג) – כלומר שהסיבה להמליכו היא כי הוא אחיהם וכדאי להם להמליכו; אך מיד הולך אבימלך ומראה להם כיצד הוא נוהג באחים – הוא רוצח אותם בדם קר. כבר בתחילת הסיפור נרמז כי הסיבה להמלכת אבימלך לא ראויה, ואכן לבסוף גם באחיו האחרים, בעלי שכם, ינהג אבימלך באותה הדרך, ויהרגם.

כפי שנטען בפעם הקודמת, הסיפור עוסק גם בסכנות שבע"ז. שמו של הבעל בולט כאן: שמו של גדעון בפרק זה הוא 'ירובעל'; הכסף ניתן לאבימלך מבית בעל ברית; ואפילו אנשי שכם מכונים לאורך הסיפור 'בעלי שכם'. כאן עלינו להזכיר את סיפור ניתוץ מזבח הבעל על ידי גדעון, שבו זכה גדעון לכינוי 'ירובעל': אנשי עפרה רצו להרוג את גדעון, אך אביו הגן עליו בטיעון 'תיאולוגי': אם הבעל הוא אלהים, אז הוא בעצמו יריב בגדעון ויעניש אותו. או אז זוכה גדעון לשם 'ירובעל': "וַיִּקְרָא לוֹ בַיּוֹם הַהוּא יְרֻבַּעַל לֵאמֹר: יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ" (שופטים ו', לב)

 

מדרש השם בפסוק מעיד על תקוותם של אנשי עפרה שהבעל ירב בגדעון. והנה לפנינו בתחילת סיפור אבימלך מחוסל כל בית גדעון על ידי בעלי שכם, ואף באמצעות כסף שהגיע מבית הבעל. יתרה מכך; כפי שנראה בשיעורים הבאים, בין סיפורי גדעון ואבימלך יש הקבלה מרשימה – גם בסדר המאורעות – וסיפור ניתוץ מזבח הבעל עומד בה כנגד סיפור חיסול בית ירובעל.

מה שנראה כמלחמה אישית בין אבימלך לאחיו, בני גדעון, על שלטון וכוח, מתברר גם כמאבק סמוי בין ה' לבין עובדי הבעל (ודוק: עובדי הבעל ולא הבעל עצמו, כי הוא הרי אינו אל אמיתי!): בסיפור גדעון, שולח ה' את גדעון לנתץ את מזבח הבעל, גדעון לוקח עשרה אנשים לעשות זאת, ובעקבות זאת הוא זוכה ל'הבטחה' או 'תקווה' מפי עובדי הבעל כי יבוא יום וירב בו הבעל; גם בסיפור אבימלך, נשלח אבימלך בשם בעלי שכם עובדי הבעל להשמיד את בית ירובעל שנתץ את המזבח, והוא לוקח איתו אנשים לעשות זאת. גם בסיפור אבימלך, יבוא בהמשך יותם ויאמר לבעלי שכם 'הבטחה' או 'תקווה' כי עוד יבוא יום וה' יעניש אותם על כך.

לאחר שרצח אבימלך את שבעים אחיו, ממליכים אותו בעלי שכם . עניין המלוכה מודגש בפסוק בעזרת החזרה על אותיות השורש מל"כ: "וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם" (ט', ו). 'אלון מוצב' הוא ככל הנראה מקום שבו הציבו דבר מה, ומקובל לקשר זאת עם מצבה לע"ז. הקשר בין סיפור אבימלך ובין עבודת הבעל מתעצם: המלכת אבימלך נעשית מטעם הבעל ובמקום עבודתו.

כביכול עלול להיווצר הרושם שבמאבק שהוזכר לעיל בין ה' לעובדי הבעל, הבעל 'ניצח' ח"ו. אך הסיפור עוד לא נגמר...

נריה קליין

 

 

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)