חליבה בשבת

נחלקו הראשונים האם חליבה בשבת היא איסור דאוריתא או דרבנן. שורש המחלוקת טמון בסתירה בין כמה סוגיות: מצד אחד - הגמרא בשבת צה ע"א כותבת במפורש שחולב חייב משום מפרק (שהוא תולדה של מלאכת "דש"); אך מצד שני - הסוגייה בשבת עה ע"א מחדשת ש"אין דישה אלא בגידולי קרקע", ומהסוגייה בב"מ פט ע"א משמע שבהמה אינה נחשבת לגידולי קרקע, ולכן אסור לפועל החולב את הפרה לשתות מעט חלב תוך כדי החליבה, למרות שלפועל הקוטף פירות בשדה מותר לאכול מעט פירות תוך כדי קטיפתם.

לדעת הרמב"ם, החליבה אכן אסורה מדאורייתא משום תולדה של מלאכת "דש". בפשטות, ניתן להסביר שלדעתו הגדרת "גידולי קרקע" לעניין הלכות שבת שונה מהגדרת "גידולי קרקע" לעניין הלכות פועלים. בהלכות פועלים - ההגדרה הביולוגית היא הרלוונטית, ופרה איננה גדלה על הקרקע; בהלכות שבת - הדמיון במלאכה הוא הרלוונטי, וחליבת פרה דומה לדישת תבואה.

הרמב"ן, לעומת הרמב"ם, כתב שחליבה אסורה רק מדרבנן, כיוון שפרה אינה נחשבת ל"גידולי קרקע". ראיה לשיטתו מביא הרמב"ן מהגמרא בכתובות ס ע"א, הכותבת שאדם חולה ("גונח") מותר לינוק חלב מעז לצורך רפואתו. במאמר מוסגר נעיר שיניקת חלב עיזים בפה נחשבת עד היום לתרופה מצויינת למחלת הפה והטלפיים - פצעי ההרפס הכואבים המופיעים בשפתיים. כיוון שהגמרא התירה לעשות זאת בשבת, למרות איסור החליבה - הרי לנו שהאיסור הוא רק מדרבנן, ולכן הותר לצורך חולה מצטער. בעלי התוספות, שחלקו על הרמב"ן, הסבירו שמותר לחולה לינוק מעז כיוון שזוהי חליבה כלאחר-יד, ולכן היא אסורה רק מדרבנן; אולם החליבה כשלעצמה אסורה מדאורייתא.

חלק מהראשונים נקטו בדרכים אחרות, והסבירו שהחליבה אסורה מדאורייתא, אך לא בגלל מלאכת "דש". רבנו-תם כתב ש"מפרק" הוא תולדה של מלאכת "ממחק" (כיוון שהחולב את הפרה ממחק את הדד ומחליקו), ריב"א כתב שחליבה אסורה משום "גוזז" (כיוון שהחלב מכביד על הפרה והוא מקל עליה), בירושלמי מובא שהחליבה אסורה משום "קוצר" (כביכול, החולב 'קוצר' את החלב מהפרה), והיראים טען ש"מפרק" היא תולדה של מלאכת "טוחן". כל אחת משיטות אלו מעוררת קשיים משל עצמה, ולכן שאר הראשונים לא קיבלו אותן; אולם ברור שלפיהן החליבה אסורה מדאורייתא אפילו אם הפרה אינה נחשבת ל"גידולי קרקע".

להלכה, ה"מגן אברהם", בעל התניא (שולחן-ערוך הרב) וה"משנה ברורה" קבעו באופן חד משמעי שחליבה בשבת אסורה מדאורייתא. עד המצאת מכונות החליבה, היו המשקים הדתיים משתמשים בגויים לשם החליבה בשבת, לפי היתר שקבע המהר"ם מרוטנברג משום צער בעלי חיים, ונפסק להלכה בשולחן ערוך. אי"ה, בשבועות הבאים נעסוק במכונות החליבה המודרניות ובחליבה לצורך הנקה.