נידה | דף כד | חסר גולגולת

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בדיני טריפה של וולדות. רב פפא מציין שהמחלוקת מתי חשוב אותו וולד כמת היא רק כאשר החסרון הוא מרגליו ומעלה אולם כאשר החסרון הוא מראשו ומטה אין כל מחלוקת והוא חשוב כמת לדעת כולם:

"אמר רב פפא: מחלוקת מלמטה למעלה, אבל מלמעלה למטה - אפי' כל דהו טהורה. וכן אמר רב גידל אמר רבי יוחנן: המפלת את שגולגלתו אטומה - אמו טהורה".

רש"י (ד"ה אטומה) מסביר שהכוונה בגולגולת אטומה היא שהיא חסרה; מום זה נקרא בשפה הרפואית 'אנאנצפאלוס'. למעשה, מדובר בחוסר התפתחות של המוח. במצב זה מתגלה באולטרא סאונד שחסרים לעובר החלקים העליונים של עצמות הגולגולת וחלקים עיקריים של המוח. בגמרא מפורש שלידת וולד כזה אינו מטמא את היולדת בטומאת לידה. הרמב"ם (איסורי ביאה פרק י) כותב שוולד זה אינו מוגדר כאדם:

"או שהיתה גלגלתו אטומה או שהיו פניו טוחות ואין בהן הכר פנים או שיש לו שני גבין ושתי שדרות... כל נפל מאלו אינו ולד ואין אמו טמאה לידה".

הסיבה לכך שוולד זה אינו נחשב אדם הוא משום שהוא חשוב כמת (על אף שכעת הוא עדיין נושם וכיוצ"ב), על כך יש לדון האם מותר לחלל עליו שבת על מנת שימשיך לחיות, או האם יש איסור על הריגתו. בעניין זה פסק הרב יצחק זילברשטיין (מובא בנשמת אברהם, כרך ג, חלק חושן משפט, תכה, א):

"אם כן מסתבר שאינו בכלל 'נפש' ואין איסור על הריגתו מאחר ואינו מסוגל לחיות ואין חייו חיים".

לדבריו מותר להרוג וולד זה על מנת להשתמש באיבריו לשם השתלתם באדם אחר. על פי סוגייתנו, כותב הרב זילברשטיין שאפילו כאשר חסר רק חלק מעצם הגולגולת דינה הוא כאילו חסרה כולה. יש לסייג שלא די בכך שעצם הגולגולת חסרה, בנוסף יש לוודא שלאותו וולד אין סיכוי לחיות כדרי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש ב, ח):

"וכל אדם בחזקת שלם הוא וההורגו נהרג עד שיודע בודאי שזה טריפה ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם ובה ימות אם לא ימיתנו דבר אחר".

כלומר, רק אם אין לו יכולת רפואה נחשב אותו אדם כטריפה שההורגו אינו חייב מיתה.

בשונה מהמצבים המוזכרים בדף הקודם, המוגדרים כטריפה מן הבטן (שיש בו מום שלא ניתן לחיות אתו), שאימו טמאה טומאת לידה (ומחללים עליו שבת על מנת להציל אותו), במום בו אנו עוסקים, העובר כלל לא מוגדר כאדם.

אם נקבל את דבריו של הרב זילברשטיין הרי שלא יהיה צורך להמתין לכך שאותו וולד יהיה מת ממש (כפי שנדרש על מנת לקחת אברים מכל אדם אחר) בכדי שיוכלו לקחת את אבריו לשם השתלתם באחר.