דילוג לתוכן העיקרי

נידה | דף סח | חפיפה

 

בסוגייתנו נאמרו שני פסקי הלכה סותרים לכאורה:

"והלכתא: אשה חופפת ביום וטובלת בלילה. והלכתא: אשה לא תחוף אלא בלילה".


הגמרא פושטת את הסתירה בכך שההוראה הראשונה אמורה כשבאפשרות האשה לחפוף ביום שלפני טבילתה, וההוראה השניה אמורה כשאין באפשרותה לטבול אלא בלילה; דוגמה אפשרית למציאות שכזו מציע רש"י (ד"ה הא דלא אפשר):

"לחוף כגון מוצאי יום טוב לא תחוף אלא בלילה".


בעלי התוספות גרסו בדברי רש"י שהאשה אינה יכולה לחפוף ביום קודם הטבילה משום השבת ואינה יכולה לחפוף בערב שבת משום שיש שהות גדולה בין החפיפה והטבילה. בעלי התוספות כתבו שלפי פירושו של רש"י יוצא שההלכה שנאמרה בסוגייתנו – שאסור לחפוף בערב שבת ולטבול במוצאי שבת, סותרת את דברי מרימר (לעיל דף סז עמוד ב) הפוסק שמותר לאשה לחפוף בערב שבת ולטבול במוצאי שבת, ולא זו בלבד אלא שמותר אף לחפוף בערב שבת ולטבול ביום ראשון בלילה שהוא מוצאי יום טוב ורק כשהשהות היא בת שלושה ימים על האשה לחפוף בלילה של הטבילה. בעקבות קושיה זו מציעים בעלי התוספות פירוש אחר בדברי מרימר לעיל, לשיטתם דברי מרימר מוסבים על מקרה בו ליל הטבילה חל במוצאי שבת שהוא ליל יום טוב, או ביום ראשון בלילה שהוא ליל יום טוב שני. במקרה זה האשה אינה יכולה לחפוף לא ביום שלפני טבילתה ולא בליל הטבילה ולכן היא חופפת כבר מערב שבת, שכן לא יכולים להיות יותר משבת ושני ימים רצופים של יום טוב שהם שלושה ימים רצופים בהם אסורה מלאכה ואם כן לא יצא מצב בו יש צורך בשהות הגדולה משלושה ימים בין חפיפה לטבילה.

בשונה מהסבר זה של בעלי התוספות, הרא"ש כתב (מסכת נדה הלכות מקוואות סימן לז):

"אלמא משמע דיותר טוב הוא לחוף ביום דחיישי' שמא לא תחוף כהוגן בלילה דמתוך שמהומה לביתה לא חייפא שפיר".


מדבריו משמע שלפירושו של רש"י, דברי מרימר בגמרא נדחים על ידי דברי הגמרא שבסוגייתנו.

הש"ך (יורה דעה סימן קצט סימן קטן ו), מחזיק בגירסה שכתובה אצלנו 'מוצאי יום טוב' ולא בתיקון הגירסה 'מוצאי שבת':

"ונ"ל דגם דעת רש"י כן שפי' וז"ל הא דאפשר לחוף ביום חופפת ביום הא דלא אפשר לחוף כגון מוצאי יום טוב לא תחוף אלא בלילה עכ"ל (וכ"פ בס' יראים ס"ס קצ"ב) ומ"ש כגון מוצאי יום טוב ר"ל של ר"ה וסמך אלעיל דבכה"ג לא אפשר הא לאו הכי אפשר לחוף בעי"ט ובהכי ניחא שפיר דקיימא כולה סוגיא דלעיל".


לדבריו, אין כל סתירה בין פסקי ההלכה הנ"ל – הגמרא בסוגייתנו אומר שהאשה צריכה לחפוף ביום מלבד מקרה בו ליל הטבילה חל במוצאי יום טוב שני של ראש השנה שלאחר השבת, אז בהתאם להוראתו של מרימר לא תחפוף אלא בלילה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)