חשבון נפש

בימים אלו אנו עומדים בעשרת ימי התשובה, שכפי שהורונו רבותינו, הם ימים המיועדים לתשובה. זהו הזמן בו יורד הקב"ה אל השדה ומחכה לתשובתנו. כל אחד ואחד מנסה להתקדם ולחזור בתשובה על כל חטאיו ומעשיו הרעים, ואחד השלבים הראשונים של החזרה בתשובה הוא חשבון הנפש, במהלכו עושה האדם מאזן של חטאיו וזכויותיו ורואה במה עליו להשתפר.

המשנה בנגעים פרק ב' משנה ה' כותבת: "כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו". כאשר יש לאדם נגע בבשרו - עליו להראותו לכהן, ורק הכהן יכול להחליט אם לטמא את הנגע או לטהרו. המשנה קובעת כלל פשוט: אם לכהן עצמו יש נגע - הוא אינו יכול לבדוק את עצמו. עליו ללכת לכהן אחר, שיקבע אם הנגע טהור או טמא. אין כאן חשש לשקר - שמא הכהן ירמה את עצמו ויטהר את הנגע למרות שהוא טמא. יש כאן חשש אמיתי לכך שהכהן לא יראה כראוי את נגעי עצמו. אדם אינו יכול לראות את נגעי עצמו כיוון שהם באמת נראים לו אחרים מנגעי חבריו.

לעומת כלל פשוט והגיוני זה, בהלכות התשובה הכלל הוא הפוך: רק האדם יכול לעשות חשבון נפש לעצמו, ורק הוא יכול להכיר בחטאו ולשוב עליו בתשובה. אין על האדם חובה ללכת לאדם אחר, שיבחן את מעשיו ויגיד לו אם עליו לחזור בתשובה. כיצד יכול האדם לחזור בתשובה על חטאיו, והרי אין הוא יכול לבקר ולבדוק את נגעי עצמו?

מסתבר, שחשבון הנפש אינו רק הכנה לחזרה בתשובה אלא חלק מהותי ממנה. הכרת האדם בחטא והבנתו איפה הוא נמצא - זהו השלב הראשוני והבסיסי של התשובה. אם אדם אחר יעשה עבור האדם את חשבון הנפש, החוטא לא יעבור את השלב החשוב הזה, של הבירור, החקירה והסקירה העצמית. הבדיקה הנוקבת - היא שמסייעת לאדם לעמוד על העובדה שבאמת חטא ולשוב בתשובה. אם אדם אחר היה עושה את חשבון הנפש - אולי היינו מקבלים 'מאזן' אמיתי יותר, אך החזרה בתשובה הייתה נפגמת. חשבון הנפש הוא בירור עצמי נוקב וחיוני, הבונה את אישיותו של החוטא ומאפשר לו להמשיך בתהליך התשובה, עד לחזרה המלאה בתשובה.