דילוג לתוכן העיקרי

טבילות הכהן הגדול ביום הכיפורים

קובץ טקסט

טבילות הכוהן הגדול ביום הכיפורים

המשנה ביומא (פ"ג מ"ג) אומרת:

חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום.

חמש טבילות אלו מהוות קפיצת מדרגה משמעותית: בשאר ימות השנה די בטבילה אחת - לפני תחילת העבודה במקדש. בשיעור זה נעסוק ביחס שבין טבילות יום הכיפורים ובין הטבילה הרגילה של שאר ימות השנה.

בפשטות נראה שריבוי הטבילות מעיד על תפקידן המיוחד והשונה. לו היו טבילות יום הכיפורים טבילות רגילות, לכאורה די היה בטבילה אחת. מסתבר אפוא שהטבילות הללו אינן באות לטהר את הכוהן כהכנה לכניסה למקדש ולעבודה בו, אלא הן חלק אינטגרלי של עבודת יום הכיפורים ויש להן מעמד עצמאי, שונה מזה שיש לטבילות של שאר ימות השנה. רמת הקדושה המיוחדת של יום הכיפורים מחייבת טבילה חוזרת ונשנית במקווה, ללא קשר למצב הטהרה של הכוהן הגדול.

ואולם, הגמרא (ל ע"א) מביאה לפחות דעה אחת המלמדת על כיוון שונה:

שאלו את בן זומא: טבילה זו [רש"י: של כל שחרית] למה? אמר להם: ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת [כלומר: הכוהן הגדול ביום הכיפורים] טעון טבילה, המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת - אינו דין שטעון טבילה?

בן זומא לומד את הצורך בטבילה יומיומית מטבילות יום הכיפורים: ביום הכיפורים טובל הכוהן הגדול לפני כל מעבר ממתחם למתחם בתוך המקדש - קל וחומר שמי שנכנס למקדש מן החוץ ("מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת") טעון טבילה.

בכך שהוא לומד את חיוב הטבילה היומיומי מטבילת יום הכיפורים מגלה בן זומא כי לדעתו שתי הטבילות זהות ביסודן ולשתיהן תפקיד אחד: להכין את הכוהן לעבודה במקדש ולהבטיח שיהיה טהור לקראתה. לפי זה, ריבוי הטבילות ביום הכיפורים אינו נובע מייחודן של הטבילות ביום זה אלא מייחודה של עבודת היום: בניגוד לעבודה בשאר ימות השנה, מורכבת העבודה ביום הכיפורים מחמישה קטעים שונים (ראה יומא לב ע"א, "וחמש עבודות הן..."), ולכל קטע יש להקדים טבילה - כשם שיש לטבול לפני כל תחילת עבודה ביום של חול.

לחקירה בדבר זהותן של טבילות יום הכיפורים והיחס בינן ובין הטבילות הרגילות עשויות להיות כמה נפקא מינות.

הנקודה הראשונה שיש לדון בה בהקשר זה היא מיקומן של הטבילות. המשנה אומרת כי טבילות יום הכיפורים נעשו בתוך המקדש, על גג אחת הלשכות הסמוכות לעזרה ("על בית הפרוה"). טבילה רגילה, לעומת זאת, אין ברור שהיא צריכה להיעשות במקדש. תוספות (ל ע"א ד"ה ומה) כותבים:

והאי דלא טביל [טבילה רגילה] במקום קדוש - סברא הוא, כיון דאכתי [=שעדיין] לא נתקדש בבגדי קודש.

אין ברור איזו עמדה משקפים דברי תוספות ביחס לחקירתנו הבסיסית. אפשר שזהו הסבר טכני בלבד, ומבחינה עקרונית דומות טבילות רגילות לטבילות יום הכיפורים והיה מקום לעשות אף אותן בתוך המקדש. אך אפשר גם שתוספות מציעים כאן חילוק מהותי בין טבילות רגילות לטבילות יום הכיפורים: טבילות יום הכיפורים הן חלק מן העבודה, על כן הן צריכות להיעשות בתוך המקדש, כיתר חלקי העבודה; טבילה רגילה היא הקדמה והכנה לעבודה (טיהור הכוהן לקראתה), לפיכך יש לעשותה טרם הכניסה למקדש.

נקודה נוספת שיש להתחשב בה לענייננו היא המקור לחיוב הטבילות ביום הכיפורים. הגמרא (לב ע"א) מביאה שני מקורות לכך:

אמר רב חסדא: גמירי [רש"י: הלכה למשה מסיני]: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום...

תניא: אמר רבי יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום? תלמוד לומר: 'ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד... ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה' (ויקרא ט"ז, כג-כד) - הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה [רש"י: מעבודת פנים לעבודת חוץ, והוא הדין מחוץ לפנים] טעון טבילה.

אין ברור מה טיבן של הטבילות על פי ההלכה למשה מסיני. אך מן הלימוד מהפסוק עולה כי הטבילות אינן חלק מעבודת היום, אלא שלב מעבר בין חמשת הקטעים השונים שלה.

נקודה מעניינת נוספת היא זמנן של טבילות אלו. המשנה (פ"ג מ"א) אומרת כי עם עלות השחר היו מלווים את הכוהן לבית הטבילה. ויש לדון מה הצורך בטבילה זו: הרי הכוהן הגדול יכול (ואף חייב, לדעת בעל המאור "שכל עבודות היום אינה כשרה אלא בכהן גדול" [יומא, א ע"א בדפי הרי"ף]) להתחיל לעבוד בעוד לילה - בתרומת הדשן מן המזבח החיצוני; אם כך, הוא כבר טבל לטהרתו בלילה, ומדוע עליו לשוב ולטבול עם בוקר? אם נניח כי טבילות יום הכיפורים הן חלק מעבודת היום, תהיה בידנו תשובה פשוטה: כיוון שהטבילות הן חלק מן העבודה, הן יכולות להיעשות רק ביום - בזמן הכשר לעבודה.

נפקא מינה אפשרית נוספת היא קצב הטבילות: מה הדין אם הכוהן גדול טבל את כל חמש הטבילות בזו אחר זו, ולא פרס אותן על פני כל היום? תוספות (לב ע"א ד"ה גמירי) טוענים כי הדבר תלוי במקור לחיוב הטבילות:

אי לאו קרא הוה אמינא [לו היינו למדים מהלכה למשה מסיני בלבד, ללא הפסוק, היה מקום לומר ש]חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ביחד. להכי אצטריך קרא [לכך נצרך הכתוב], דכשהוא משנה מעבודה לעבודה עביד להו [עושה אותן].

תוספות מעלים אפשרות כי לו היו חמש הטבילות מבוססות על הלכה למשה מסיני בלבד היה מקום לומר שניתן לטבול את כולן ביחד. דומה שביסודה של אפשרות זו מונחת התפיסה כי הטבילות הן חלק מעבודת היום, ומטרתן להעניק לכוהן קדושה יתרה; מנקודת מבט זו ניתן לחשוב על ביצוע חמש הטבילות ברצף.

מה שאינו ברור הוא כיצד יש להבין את דחייתה של אפשרות זו בעקבות הלימוד מן הפסוק: האם הפסוק מלמד כי הטבילות הן הכנה לקראת הקטע הבא של העבודה, ועל כן חייבות הן להיות מפוזרות; או שמא עומדת בעינה ההבנה של הטבילות כחלק מתוספת הקדושה המיוחדת של היום, ולמרות זאת עדיף לפזרן?

דיון דומה עולה ביחס למצוות ארבע כוסות בליל הסדר. על פיזורן של ארבע הכוסות במהלך ליל הסדר אומר רבא (פסחים קיז ע"ב):

ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה [ארבע כוסות תיקנו חכמים דרך חירות, כל אחת ואחת נעשה בה מצווה].

מבחינת "דרך חירות" אין מניעה מהותית לשתות את ארבע הכוסות ברצף. אף על פי כן פוזרו הכוסות על פני ליל הסדר, ובכך מושגת אינטגרציה רבה יותר בין מצווה זו ובין שאר מצוות הסדר.

דברים דומים אפשר לומר גם ביחס לטבילות כוהן גדול: ניתן להמשיך לאחוז בהבנה כי טבילות אלו נועדו להוסיף לקדושתו של הכוהן, כחלק מן החוויה המיוחדת של יום הכיפורים, ועל כן ניתן היה לעשותן ברצף; מכל מקום, פיזור הטבילות על פני היום כולו מאפשר שילוב טוב יותר שלהן בעבודת היום.

קיימות שתי נקודות נוספות שלא נידונו במקורות העשויות להבהיר את טיבן של טבילות יום הכיפורים. מה הדין אם הכוהן הגדול שכח לטבול לפני תחילתה של אחת העבודות? האם הוא חייב להשלים את הטבילה החסרה? אם מטרת הטבילות היא לטהר את הכוהן לעבודה, ברור שאין צורך להשלים את הטבילה לאחר שהעבודה כבר נעשתה (כמובן העבודה כשרה, שהרי הכוהן נטהר בטבילתו הראשונה, ושאר הטבילות לפני כל עבודה הן רק לכתחילה); אם היום הוא שזוקק חמש טבילות, כי אז יתחייב הכוהן להשלים את הטבילה החסרה (מחוץ לסדרה) גם לאחר שסיים את העבודה.

נפקא מינה נוספת עשויה לעלות במקרה שהכוהן הגדול נפסל במהלך העבודה. המשנה (פ"א מ"א) אומרת כי היו ממנים סגן למקרה כזה. כוהן מחליף זה היה ממשיך את העבודה מן הנקודה שבה הפסיק קודמו. האם המחליף צריך לטבול את הטבילות שהכוהן הגדול כבר טבל? אם הטבילות הן רק הכנה לעבודה, ברור שהכוהן המחליף אינו צריך לשוב ולטבול; אם עיצומו של יום הוא שמחייב חמש טבילות, יש מקום להסתפק מה רמת החיוב של הכוהן הגדול בחמש הטבילות - וממילא בחיוב המחליף לבצע טבילות אלו.

נקודות מתודיות

1. בכל פעם שאנו מוצאים שתי מצוות בעלות מאפיינים משותפים עלינו לבחון את היחס ביניהן. טבילות יום הכיפורים דומות לטבילות של שאר ימות השנה; האם גם תפקידן דומה?

2. מקורה של ההלכה עשוי לגלות על מהותה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)