טוב מעשה בלא כוונה מכוונה בלא מעשה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

עיון ב'נפש החיים'

טוב מעשה בלא כוונה מכוונה בלא מעשה

במסגרת פרקי המוסר שהוסיף ר' חיים, לאחר שלושת השערים הראשונים, הוא מדבר על היחס שבין כוונה ומעשה בקיום המצוות. עיקר התמודדותו היא כאמור כנגד הטענה כי חלק משמעותי מאוד בקיום המצווה הוא ההתכוננות אליה והרחבת התודעה המחשבתית בגודל פעולתה בעולמות העליונים ועל נפש האדם. כאן אורב לאדם יצר הרע בדמות של יצר הטוב ומזלזל במצוות שלא נעשות מתוך קדושה דביקות וטהרת המחשבה. הוא אף יביא ראיות מן התלמוד לכך כמו 'רחמנא ליבא בעי' (סנהדרין קו ע"ב) וישכנע את האדם כי אם אין הוא מוכן נפשית ורחנית לקיום המצווה מוטב שהיא תיבטל מאשר שייעשה אותה במצב שכזה. כמובן, שכך הוא גורם לביטול מלא או חלקי של דיני המצווה. ר חיים מזהיר כי טענות מסוג שכזה עלולות להביא להריסת כל התורה ואבדן קיום מצוותיה.

יתר על כן, הוא סומך על הכלל שנאמר ביחס לקרבנות בזבחים (ב ע"ב) ש'סתמן לשמן הן'. כלומר, כיון שכבר הקדים (בשער א) כי האדם נברא בצלם אלוקים והוא שנותן לו את הכוח לפעול בעולם בדומה לאלוקים שהוא בעל הכוחות כולם. הרי שכל פעולה של האדם ובמיוחד אם מדובר במצווה הרי שהיא מכוונת לשם שמים גם אם אין היא מלווה בהתבוננות מיוחדת ספציפית אליה. עצם העיסוק במעשה המצווה הוא כשלעצמו פועל בעולם ואך ממילא כל ההשפעות הרוחניות נמשכות ממנו. כוונות נוראות מיוחדות יכולות להוות תוספת לקיום המצווה אך אינן מעכבות כלל וכלל.

ר' שניאור זלמן מלאדי מתמודד עם הדילמה הזאת שבין המעשה לכוונה בספרו ליקוטי אמרים ופותר זאת בצורה מורכבת. בפרק לה הוא מתמודד עם שאלתו בתחילת הספר בדבר הדגשת הפסוק בדברים (ל, יד) "כי קרוב אליך הדבר... לעשותו". תכלית הכל היא קיום מצוות במעשה- כך הוא פותח. זאת, משום שעל ידי המעשה נמשך אור השכינה גם על הנפש הבהמית והגוף ולא רק על הנפש האלוקית. כך הוא מבאר את מטרת ירידת הנשמה לעולם הזה במקום להישאר באוצר הנשמות. זהו רצונו של הקב"ה שתיהיה לו דירה בתחתונים ורק על ידי הפיכת הגשמיות לקדושה ניתן לקרב את קץ הגלות. אולם, בפרקים שלאחר מכן מסביר הוא שאין זה מספיק. בפרק לח הוא כותב כי מעשה המצוות הן כגוף אך הכוונה היא הנשמה שלהן. יש שתי מיני נשמות של בע"ח ושל אדם. אם כוונתו ורצונו להיות דבוק בה' על ידי המצווה נוצרו בו על ידי שכלו והתבוננותו בגדלות ה' תוך כדי התעוררות אהבה בגילוי ליבו הרי זה כמשל נשמה של אדם בעל שכל ובחירה. אולם, אין הוא מתבונן כלל ואינו מעורר אהבה לה' בעת קיום המצוות אלא רק מה שקיים באופן טבעי כפי שהצביע על כך נפש החיים הרי זה כמשל נשמה של בעל חיים שהיא טבעית בלבד.

הרב משה כהן