טרמוס

טרמוס

האם מותר להכניס מים לתוך טרמוס בשבת? וכי מדוע בכלל שפעולה זו תהיה אסורה?

כפי שהזכרנו פעמים רבות בשבועות האחרונים, חז"ל גזרו שלא להטמין מאכלים בשבת. אמנם, קיימת הבחנה בין שני סוגי הטמנה: הטמנה בדבר המוסיף הבל [=מוסיף חום], האסורה אפילו מערב שבת, והטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל, האסורה רק בשבת עצמה. לכאורה, הכנסת מים לטרמוס פירושה הטמנתם בדבר שאינו מוסיף הבל, שהרי הטרמוס אינו מחמם את המים אלא רק שומר על חומם, ולכן מותר לעשות זאת מבעוד יום אך אסור להכניס מים לטרמוס בשבת.

ה"חזון איש" (סי' ל"ז) דן בנושא זה, ומסיק שמותר לשפוך מים לטרמוס אפילו בשבת עצמה. לדבריו, חז"ל מעולם לא אסרו הטמנת אוכל בתוך כלי, אלא רק הטמנת כלי בתוך כלי אחר השומר על חומו. אילו הטמנת אוכל בכלים הייתה נאסרת, אזי היינו אוסרים כל הכנסה של מזון לכלי, שהרי כל קדרה שומרת במידה מסויימת על חומו של התבשיל שבתוכה. לכן, הכנסת אוכל לתוך כלי אינה נחשבת להטמנה, וממילא שפיכת מים לטרמוס מותרת אפילו בשבת עצמה.

שאלה מעניינת נוגעת לכיסוי חלות בנייר אלומיניום והנחתן על הפלטה בערב שבת, כדי לחממן. נייר האלומיניום גורם לחלה להתחמם טוב יותר, ולכן ניתן לטעון שהכיסוי נחשב להטמנה בדבר המוסיף הבל. רוב הפוסקים התירו זאת, בשל אותה סברה עצמה: חז"ל לא אסרו כיסוי אוכל בכלי אחד, אפילו אם הכלי נועד לשמור על חומו של האוכל.

האם מותר להכניס מים למיחם המכוסה בבגד השומר על חומו? ה"חזון איש" כותב: "אפשר שכלי שמרוצף סביבו בבגד - לא חשיב הטמנה", כיוון שהמיחם והבגד שסביבו נחשבים לכלי אחד בעל שתי שכבות, ולא לכלי העוטף ומטמין בתוכו כלי אחר. ואכן, כך פסק להלכה הרב וואזנר בשו"ת "שבט הלוי". האוסרים כיסוי מיחם בשבת טענו שהמיחם והבגד הם שני כלים שונים, ולכן כיסוי המיחם בבגד מהווה הטמנה האסורה.