יבמות דף סו – אשת כהן אוכלת בתרומה

  • הרב אברהם סתיו

הפרק השביעי של מסכת יבמות עוסק רובו ככולו ביכולת של אשת כהן לאכול בתרומה, ומשום כך נדון בקצרה במהותו ואופיו של דין זה. בפרשת אמור (ויקרא כב, י-יא) כתוב:

וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ.

כעין זה נכתב אף בפרשת קרח (במדבר יח, יג):

בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ.

הפסוקים מתארים את אכילת התרומה כאכילה שאיננה מצומצמת לכהן עצמו אלא מתפשטת על כל מרחב החיים שלו: קנין כספו, יליד ביתו וכדו'. ביטויים אלו מרבים בפירוש את היכולת להאכיל תרומה לעבדים ולילדים, אך דווקא ההיתר של האישה איננו מפורש בפסוקים. דבר זה מובן מסברה: העבדים והילדים בטלים כלפי בעל הבית, ואילו האישה היא אישיות נפרדת שעומדת בפני עצמה. חז"ל דרשו שגם אישה מותרת באכילת תרומה, אך עשו זאת משני מקורות שונים. הגמרא בסוגייתנו (סו ע"א) דרשה זאת מן הפסוק בפרשת אמור:

תניא: מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים, שיאכלו בתרומה? שנאמר: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו" (ויקרא כב, יא)

ואילו הספרי (קרח קיז) דרש זאת מן הפסוקים בפרשת קרח (במדבר, יח, יא)

כשהוא אומר 'כל טהור בביתך יאכל אותו' הרי נשואה אמורה הא מה ת"ל? 'כל טהור בביתך יאכלנו' להביא את בת ישראל המאורסת לכהן שתהא אוכלת בתרומה.

עיון בשני המקורות הללו מובילים לשתי תפיסות שונות של היתר אשת כהן בתרומה (תפיסות אותן ניתן לראות גם בכתבי האחרונים). לפי המקור בסוגייתנו, האישה היא חלק מקניין כספו של הכהן. כלומר, אופי ההיתר הוא ממוני ביסודו, ומכיוון שהאישה היא חלק מן המרחב הכלכלי של הכהן אכילתה נחשבת כשימוש שהוא עצמו עושה בתרומה. לעומת זאת, הספרי מגדיר את האישה כחלק מביתו של הכהן, ואפשר ללמוד מכאן שהיא עצמה מקבלת מעמד קדושתי של "אשת כהן". משום כך, קיימת אפשרות לחלל קדושה זו ולהיפסל מאכילת תרומה (כפי שמבואר במשנה סו ע"א), בניגוד לעבד שאוכל רק מכוח היותו קניין כספו של הכהן (אמרי משה סי' יג; קובץ הערות סי' מז).

מקורות אלו יכולים לנבוע גם מתפיסות שונות של קשר הנישואין. מן המקור בסוגייתנו עולה שהנישואין הם ביסודם מערכת של קניין ממוני, והאישה נחשבת כשייכת במובנים מסוימים לבעלה, כפי שכתב הרא"ש בתוספותיו (קידושין ה ע"א):

כיון שמושל עליה ומשועבדת לו מיקרי קנין כספו.

לעומת זאת, דברי הספרי מלמדים על תפיסה שלפיה הנישואין הופכים את בני הזוג לשותפים בבית אחד, והופכים את מעמדם האישי למעמד אחד.

 

 

הרב אברהם סתיו