דילוג לתוכן העיקרי

יבמות | דף סח | תרומה דרבנן

בסוגייתנו אנו למדים על החרש. החרש הנו אחד מהמקרים בהם די בקשר כלשהו בין בת כהן לזר  על מנת לפסול אותה מלאכול בתרומה. הפסול קיים גם במקרה ההופכי - בין בת ישראל לכהן:

והחרש אי בת כהן לישראל היא פסיל לה דהא קניה בתקנתא דרבנן ואי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו בר קנין הוא

הסיבה שחרש פוסל את בת הכהן מלאכול בתרומה היא שמתקנת חכמים היא נשואה לו; כלומר, חרש אשר אינו שומע ואינו מדבר לא יכול לקדש אשה וזאת משום שאינו בר דעת, ולכן אינו יכול לעשות קניין בכלל ובפרט לשאת אישה. יחד עם זאת, להלן בדף קיב ע"ב, אנו למדים שחכמים תיקנו נישואים לחרש – כלומר, שקידושיו תופסים מדרבנן. מסיבה זו, בת כהן שנשואה מדרבנן לחרש פסולה מדרבנן לאכול בתרומה. על אף האמור, אין הקבלה בדינים ובמקרה בו בת ישראל התחתנה עם כהן חרש. במקרה זה, היא לא תוכל לאכול בתרומה וזאת על אף שהיא נשואה מדרבנן. הסיבה לכך היא שאיסור אכילת תרומה לזר היא מהתורה וסוג זה של נישואים לא יכול להתיר לה אכילה בתרומה.

 יתר על כן, בת ישראל הנשואה לכהן חרש אף לא אוכלת בתרומה מדרבנן (כגון תרומה שניתנה מפירות עציץ אשר גדל בכלי שאינו נקוב). זאת משום שקיים חשש שמא אם יתן לה מתרומה מדרבנן, הוא עשוי לטעות ואף ליתן לה מתרומה מדאורייתא, אשר אסור לה לאכול אותה – שהרי הקידושין לא תופסים אלא מדרבנן. לכן אסרו חכמים אף ליתן לה מתרומה מדרבנן.

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)