יבמות | דף צח | מטען גנטי וייחוס
בעיוננו אתמול עסקנו בדעה שלפיה הוולד מיוחס אחר מי שילדה אותו, ולא אחר מי שהמטען הגנטי שלו מגיע ממנה. הבאנו ראיה לשיטה זו מסוגייתנו: מן הברייתא העוסקת בשני אחים תאומים שהורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה עולה שהקשר בין האחים תלוי בשעת הלידה, ולכן הם נחשבים אחים על אף ש"גר שנתגייר כקטן שנולד" וקשריו המשפחתיים בטלים.
אולם דין "גר שנתגייר כקטן שנולד" מתייחס לאדם קיים, ויישומו ביחס למי שעדיין לא נולד דורש ראיה. יתר על כן, בסוגייתנו נקבע ש"אין אב למצרי" (והוא הדין לכל מי שאינו יהודי), ומכאן שיש שתי אפשרויות לבטל את ייחוסם בני הנוכרי – מדין "קטן שנולד" ומדין "אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה". אם דין "כקטן שנולד" שייך רק במי שכבר נולד, הרי שלגבי עובר נשאר רק דין "אפקריה רחמנא לזרעיה", השייך רק ביחס לאב שאינו יהודי, ולא לגבי אם שאינה יהודיה. אם כן, נראה שלגבי עובר שטרם נולד הכללים הללו אינם רלוונטיים, וכיוון שהקשר הגנטי בינו ובין אימו לא ניתק, אימו ההלכתית (או אחת משתי אימותיו – ראו בעיוננו לדף הקודם) היא בעלת המטען הגנטי – תורמת הביצית.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)