יחסה של תנועת המוסר לנפש

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

עיון ב'נפש החיים'

יחסה של תנועת המוסר לנפש החיים- א

בראש הפרקים המופיעים לאחר שער ג מביא ר' חיים דברי מוסר ביחס למידת הענווה. לאחר שפרש את נתיבות האמת הוא מורה לילך בהן מדרגה לדרגה ובכך להתקדם בעבודת השם - הן בעסק התורה והן בקיום המצוות,יראתו ואהבתו יתברך. עליה רוחנית זו קוץ טמון בה והוא מידת הגאווה. על כן הוא מזהיר מפניה אף שלא תורגש בתחילה כי היא השורש לכל המידות הרעות. כאשר אדם מתגאה הרי שהוא תופס מקום לעצמו יותר מכפי מידתו ובכך גם מסלק את השכינה ממקומו, כי כביכול עושה עצמו אדון לעצמו ושוכח את האדון האמיתי. דברים אלו מביאים אותנו לדון ביחס שבין תנועת המוסר שהרבתה לעסוק בתיקון המידות לבין התנועה המתנגדית של הגר"א ותלמידו ר' חיים. הרקע ממנו ינק ר' ישראל סלנטר את מקורותיו היה בחברה התנגדית בליטא שבתחומה גם פעל. ר' ישראל מעיד בעצמו על זיקתו לר' יוסף זונדל מסלנט שהוא מתלמידיו החביבים של ר' חיים מוולוז'ין. מיגוון דיעות קיים בין החוקרים אשר נדרשו לשאלה זו. נציג חלק מהן:

מגמת כריכתו של ר' ישראל סלנטר בדרך המתנגדית והצגתה כהמשכה מתחילה כבר מתלמידיו הקרובים של ר' ישראל סלנטר כמו ר' נפתלי אמסטרדם וכמו ר' יצחק בלאזר הקובע: "כי בלי ספק כי הוא קיבל דרך לימוד המוסר מרבו הגה"ח מהר"ח זצוק"ל מוואלאזין" (כך מובא בספרו של ע. אטקס עמ' 22 "ר' ישראל סלנטר של תנועת המוסר", הוצאת מגנס ירושלים תשנ"ב). דב כ"ץ (מובאת דעתו שם) מבקש להציג ביסוס מחקרי ממנו עולה כי הגר"א הלך בדרכי השיטה של התנועה המוסרית. עיקר חידושו של ר' ישראל סלנטר לפיו הוא התאמת השיטה לחיים המעשיים בנסיבות דורו- הוצאתה מהספים והכנסתה לחיים ע"י יסוד אגודות.

מנגד, טוען נחום לאם שיש להתייחס בספקנות למאמצים לראות בר' חיים מוולוז'ין כאחד מאבות המוסר. לאם טוען שמספר המלצות של הגר"א לעיין בספרי המוסר אינן הופכות אותו לאיש תנועת המוסר ובודאי שלא למקורה. (כך מופיע בחיבורו 'תורה לשמה במשנת ר' חיים מוולוז'ין ובמחשבת הדור', ירושלים, תשל"ב עמ' 202-206). בעיון הבא ננסה להציג קוים אחדים לשיטתו העקרונית של ר' חיים בעניין המוסר ונשווה אותם בקצרה לשיטת תנועת המוסר על מנת לבחון את היחס ביניהם.

הרב משה כהן