יסודות דיני הכשרת כלים

  • הרב אביעד ברטוב

יסודות דיני הכשרת כלים

כלל יסדו חכמים: "כבולעו כך פולטו", וכאשר מבקשים להוציא טעם מכלי - יש לבדוק כיצד הטעם נבלע בכלי, ולבצע את פעולת ההכשרה המתאימה. כך, למשל, אם בשר וחלב נתבשלו בסיר, הרי שטעם הטריפה נבלע בו ע"י מגע לח, ולכן כאשר רוצים להוציא ממנו את טעם הטריפה - יש להשתמש בהכשרה 'לחה': הגעלה, המתבצעת ע"י הכנסת הכלי לסיר גדול המלא במים רותחים.

בדרך כלל, כאשר מגעילים כלי, נוהגים להקפיד שהטעם שבו יהיה פגום. הסיבה למנהג זה היא החשש שמא באותו רגע שבו מכניסים את הסיר למים והטעם שבכלי נפלט, הטעם יחזור וייבלע בכלי באמצעות מי ההגעלה הרותחים. לכן, נוהגים להימנע משימוש בכלי 24 שעות קודם ההגעלה, או לחילופין - לערבב במי ההגעלה מעט נוזל ניקוי, הפוגם את המים ומונע את בליעת הטעם לאחר פליטתו.

אם הטעם נבלע בכלי בדרך יבשה, יש גם להכשירו בדרך 'יבשה' - ליבון. לכן, לדוגמא, אם אפו עוף בחמאה, יש ללבן את תבנית האפייה: לחממה באמצעות מבער עד שתתאדם ותעלה ניצוצות. כאן אין חשש שהטעם יחזור וייבלע בכלי, שכן בניגוד להגעלה, שרק מוציאה את הטעם מהכלי, הליבון שורף אותו ומכחידו כליל.

שתי דרכים נוספות להכשרה, שאינן הגעלה ואינן ליבון, הן עירוי מים וליבון קל. אם כלי נטרף בגלל עירוי - לדוגמא, אם נוזל חלבי חם נשפך על כלי בשרי - אזי אין צורך להגעיל את הכלי, וניתן להכשירו ע"י עירוי מים רותחים. בפועל, דרך זו משמשת בעיקר להכשרת משטחי עבודה גדולים, שאין מבשלים בהם דבר אלא רק מניחים עליהם כלים חמים.

דרך נוספת להכשרת כלים היא ליבון קל, שמעמדו ההלכתי הוא כהגעלה: הוא אינו משמיד את הטעם שבכלי, אלא רק מפליט אותו ממנו. ליבון קל פירושו חימום הכלי עד שדופנו תגיע לחום כזה, שאם ישימו נייר מצדה השני - היא תישרף. בפועל, ליבון קל יעיל בעיקר להכשרת סירים גדולים, שקשה להגעילם.