יסוד חיוב התפילות

  • הרב שמואל שמעוני

יסוד חיוב התפילות

הגמרא בברכות כו ע"ב מביאה מחלוקת יסודית בין האמוראים לגבי שלוש התפילות היומיות שלנו: "רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום".

במבט ראשון, יש אי-התאמה בין שתי הדעות באשר לנושא הדיון. בעוד הדעה הראשונה עוסקת בשאלה מי תיקן את התפילות, הדעה השנייה עוסקת בשאלה כנגד מה תיקנו את התפילות.

רש"י, כנראה, היה ער לקושי זה, ולכן הסביר את הדעה השנייה: "כנגד תמידים תקנום - אנשי כנסת הגדולה". כלומר, נושא הדיון הוא אחיד: מי תיקן את התפילות - האבות או אנשי כנסת הגדולה (שעשו זאת כנגד התמידים).

בירושלמי (ברכות פ"ד ה"א) משתמע כיוון אחר: "ריב"ל אמר: תפילות מאבות למדום... ורבנן אמרי: תפילות מתמידין גמרו". הבנת המחלוקת כאן היא שונה מזו של רש"י: יהיה המתקן מי שיהיה, השאלה העומדת לדיון היא מה המקור שכנגדו תיקנו את התפילות. כיוון שגם רש"י מודה ששאלה זו תלויה במחלוקת האמוראים, נמשיך את דיוננו על פי הבנה זו.

הגמרא בהמשך (כז ע"ב) מאריכה לדון במחלוקת החכמים, האם תפילת ערבית היא רשות או חובה. כפי שהעלו הראשונים, סביר להניח שגם הדעה הסוברת שתפילת ערבית היא רשות - אינה רואה אותה כרשות ממש. אדם חייב בתפילת ערבית, ולו מפני שישראל קיבלו אותה עליהם כחובה; אך ביחס לדינים מסויימים המחייבים בשאר התפילות - בתפילת ערבית יש פחות נוקשות.

ה"פני יהושע" מציע שהמחלוקת על מעמדה של תפילת ערבית תלויה במחלוקת שבה עסקנו בראשית דברינו. אם מבינים ש"תפילות מאבות למדום" - אין כל סיבה להפלות את יעקב לרעה ולקבוע שרמת החיוב בתפילה שלו נחותה מרמת החיוב של שאר התפילות. אך אם "תפילות מתמידין גמרו" - דהיינו, שתפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, תפילת מנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים ותפילת ערבית היא כנגד הקטר אימורים ופדרים של היום הקודם - אזי מסתבר שיש לחלק בין התפילות, שכן הקטר אימורים ופדרים עצמו אינו מעכב את הכפרה.