יצירת עם ישראל במצרים

  • הרב אודי סט

יצירת עם ישראל במצרים

כאשר אנו מתבוננים על יציאת מצרים ומודים לקב"ה עליה, אנו בדרך-כלל מודים לו ית' על עשר המכות, על הניסים הגדולים ועל ההצלה הנפלאה שעשה לנו הקב"ה בגאולתנו. אמנם, אם נתבונן על יציאת מצרים בפרספקטיבה רחבה יותר, נגלה שגם לישיבה במצרים - ולא רק ליציאה משם - הייתה השפעה עצומה על עם ישראל: בני ישראל הגיעו למצרים בשבעים נפש, כמשפחת יעקב, ויצאו משם 60 ריבוא אנשים, נשים וטף - עם ישראל. עם ישראל נוצר במצרים. ואכן, הפעם הראשונה שבה בני ישראל נקראים בתואר 'עם' היא במצרים, ע"י המצרים: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו".

הראי"ה קוק כתב מאמר נפלא, בשם "למהלך האידיאות בישראל", בו הוא סוקר סקירה היסטוריוסופית של השתלשלות עם ישראל, מאברהם אבינו ועד לתקופתנו. הסקירה נעשית ע"י בחינת היחס שבין שתי 'אידיאות': "האידיאה האלוקית", שהיא "המחשבה של הרעיון הרוחני" (אורות עמ' קב), ו"האידיאה הלאומית", שהיא "סגנון החיים הסדרניים של החברה". בימי הגלות בלטה בעם ישראל האידיאה האלוקית בלי האידאה הלאומית, ולעומת זאת בימי הבית השני בלטה בישראל דווקא האידיאה הלאומית בלי האידיאה האלוקית. המצב השלם, כפי שמתאר אותו הרב קוק, הוא מצב של שילוב בין שתי האידיאות - האלוקית והלאומית.

בבואו לתאר את הסיבה הפנימית לירידת עם ישראל למצרים, כותב הראי"ה (אורות עמ' קד): "בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון האלוקי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האלילות בטומאתה-פראותה, נתגלה השאיפה להקים ציבור אנושי גדול אשר 'ישמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'... זוהי השאיפה... להוציא את האנושות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות חומריות ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן באור האידיאה האלוקית". כלומר, האבות הבינו שהעולם נמצא במצב קשה מאוד בעקבות השתלטות האלילות על העולם, והם ידעו שצריך לפרסם בעולם מודל רוחני שונה, שיגרום לאנושות להתבונן על החיים בצורה שונה ויוציא אותה מהמצב האלילי הנורא.

דבר זה - הוצאת האנושות כולה מהצרה האלילית - לא יכולים לעשות יחידים ההולכים בדרך מסויימת. כדי להוכיח שעמדה רוחנית מסויימת היא נכונה, יש להראות כיצד היא פועלת במסגרת של עם, ואין די בכך שאוחזים בה יחידים. יחידי סגולה יכולים להחזיק ולהתמיד בכל דרך שהיא, אך רק אם עם מצליח להציב עמדה רוחנית מוצלחת הוא מוכיח את נכונותה ואת אמיתותה של עמדתו. לכן, הראי"ה מסביר שהקב"ה ביקש להקים "ציבור אנושי גדול" שיחזיק באידיאה הלאומית עם האידיאה האלוקית; עם שיפרסם את האמונה בקב"ה, ויוציא את העולם ממצבו האלילי.

אם כן, הירידה למצרים היא שאיפשרה את פרסום שמו של הקב"ה ותורתו, והיא שאיפשרה את השפעת האידיאה האלוקית על המציאות כולה. בבואנו לחג הפסח, עלינו לזכור שבמצרים יצר הקב"ה את עם ישראל, וגם על כך אנו צריכים להודות לו.