ירושלים

  • הרב אודי סט

ירושלים

מהו ההבדל בין קדושתה של ירושלים לבין קדושת ארץ ישראל כולה? ארץ ישראל, כפי שביארנו פעמים רבות, היא ארץ שבה מתגלה הקב"ה בצורה גלויה, ולכן היא קדושה יותר. אך מה הוא ייחודה של ירושלים ?

המשנה במסכת כלים (א, ו-ט) מונה את עשר הקדושות בסדר עולה - החל מארץ ישראל וכלה בקודש הקדשים. הקדושה השלישית היא ירושלים: "לפנים מן החומה מקודש מהם, שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני". זהו ביטוי הלכתי לקדושתה העודפת של ירושלים על שאר הארץ - רק בה מותר לאכול קדשים קלים ומעשר שני. ואמנם, הראי"ה קוק יצא נגד אלו שחשבו שירושלים זהה בקדושתה לשאר ארץ ישראל (אגרות הראי"ה ח"א עמ' לד): "חס ושלום מלהקטין קדושת ירושלים תבנה ותכונן נגד שאר ערי ארצנו הקדושה, שזהו ממש פגם איסור במות". מהו, אם כן יתרון קדושתה של ירושלים?

אחד ממאמריו של הראי"ה הוא על ירושלים (מאמרי הראי"ה עמ' 298). המאמר נכתב עבור עיתון של ההסתדרות הציונית העולמית, בעקבות בקשת עורך העיתון. הראי"ה התרגש מאוד ושמח מהבקשה, ובראש המאמר מובא מכתב בו הוא מודה לעורך על הזכות שזיכהו, לדבר בשבחה של ירושלים (מאמרי הראי"ה עמ' 553). נושאו העיקרי של המאמר הוא התבוננות על מהלך הגאולה מתוך האספקלריה של ירושלים - מתוך אספקלריה של הנשמה.

הרב קוק ראה בירושלים את הנשמה הפנימית של ארץ ישראל. כל שאר הערים מבטאות יצירה, עשייה ופיתוח חומרי, אך ירושלים מייצגת את התוכן הרוחני הטהור. ללא ירושלים, תחיית האומה תישאר תחייתו של החומר בלי תוכן רוחני קדוש הנותן בו חיים. "מאז ראשית תולדותינו, התבלט שם 'ציון' אצל ההבטאה של מלכותינו כוחנו העולמי... אמנם ירושלים מבטאת בהבלטתה את המטרה של קדושתנו מצד עצמה בתור המגמה היותר-גבוהה באידיאליותה של הווייתנו הישראלית"(מאמרי הראי"ה עמ' 333). כלומר, לירושלים יש כמה בחינות: מצד אחד היא עיר המלוכה, ובחינה זו מבוטאת ע"י השם 'ציון'; מצד שני היא מקום המקדש, מקום ישיבת הסנהדרין ומקום התפילה לכל העולם, והפן הזה מבוטא בשם 'ירושלים'.

הראי"ה מסביר שהציונות לקחה לה את השם 'ציון', המסמל את מטרתה - הקמת מדינה יהודית בעלת שלטון יהודי, אך היא שכחה את ירושלים, את הכוח הרוחני הפנימי, את המטרה העליונה - מילוי רצונו של הקב"ה.עלינו לנסות להחדיר לציונות את הרוח, את התוכן הפנימי הקדוש - את ירושלים. כדי לממש את רצונו הקים הראי"ה את ארגון "דגל ירושלים", שתפקידו היה להטמיע בציונות החילונית את הקודש, את המשמעות הפנימית של מהלך התחייה - את 'ירושלים'.