יתרו וקבלת התורה

  • הרב יהודה עמיטל

יתרו וקבלת התורה* / הרב יהודה עמיטל

לפרשת יתרו

כאשר מתגלה הקב"ה למשה לראשונה, ומתאר לו את מה שעתיד להתרחש, הוא מגלה לו:

"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג', י"ב)

ממילא, לאחר שסופר לנו בפרשה הקודמת על יציאת מצרים וקריעת ים סוף, היה מצופה שבפרשת השבוע שלנו יגיע תיאור של מעמד הר סיני וקבלת התורה. לכן, מאד תמוה מדוע בוחרת התורה לספר לנו קודם כל על סיפור יתרו? מה עניין יתרו למהלך הכללי של הפרשיות? התמיהה גדולה במיוחד לאור דברי חז"ל ש"יתרו אחר מתן תורה היה" (זבחים קטז.); אם פרשיה זו כלל לא התרחשה קודם מעמד הר סיני, מדוע התורה משנה את הסדר הכרונולוגי בשביל לתאר אותה דווקא עכשיו?

קושיה נוספת, שכבר עמד עליה הרבי מקוצק, היא מדוע נקראת פרשה בתורה על שמו של יתרו הגוי, כאשר אפילו אבות האומה הישראלית לא זכו לכבוד זה?

נדמה, שניתן לענות על קושיות אלו לפי סוגיה בקידושין ע:

"מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים, דאילו בישראל כתיב: 'והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם', ואילו בגרים כתיב: 'מי הוא זה ערב את ליבו לגשת אלי נאום ה' והייתם לי לעם ואני אהיה לכם לא-להים'"

במבט ראשון יש להתקשות בדברי הגמרא: מה זה משנה האם קודם כל הקב"ה מולך עליך או שקודם כל אתה ממליך את הקב"ה? מדוע הגרים, שממליכים את הקב"ה על עצמם תחילה, עדיפים מיהודים מלידה, שהקב"ה מולך עליהם קודם להמלכתם אותו עליהם?

ישנן שתי אפשרויות להגיע לאמונה בקב"ה. סוג אחד של אמונה בא לידי ביטוי בדור יוצאי מצרים, שראו עין בעין את הקב"ה המכה את המצרים במכת בכורות, ואת הניסים הגדולים שנעשו להם על הים. דור כזה מאמין בעל כורחו, שהרי לאחר שרואים ניסים גדולים כאלו כיצד ניתן לכפור?! נדמה שזו כוונת המדרש שבקבלת התורה הקב"ה כפה על עם ישראל "הר כגיגית" - לאחר כל מה שראו לא הייתה לבני ישראל ברירה אלא להאמין ולקבל את תורתו של הקב"ה.

לעומת זאת, יתרו הגיע לאמונה בדרך אחרת לחלוטין. רש"י לומד מהפסוק "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים" (י"ח, י"א) שקודם שיתרו בא להצטרף לעם ישראל, לא הייתה עבודה-זרה שהניח ולא ניסה. יתרו הוא איש של התלבטויות. אמנם לאחר ששמע על יציאת מצרים, קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק, הוא החליט לעבוד את הקב"ה, אולם גם בשלב זה הוא עדיין לא שלם לגמרי עם החלטתו. לכן כותב רש"י שכששמע יתרו על מפלת מצרים "נעשה בשרו חדודין חדודין, מיצר על איבוד מצרים" (י"ח, ט'). יתרו הגיע לאמונה בעקבות שמועות ומחשבות, ולא בעקבות ראיית עין, ולכן הוא מלא לבטים וספיקות.

אם-כן, ניתן להסביר שהתורה מספרת על יתרו דווקא קודם למעמד הר סיני, כדי ללמד אותנו שגם דרכו של יתרו לאמונה היא לגיטימית. כיון שמעמד הר סיני לא יחזור על עצמו, מאז ועד היום אין לנו ברירה אלא ללכת בעקבות יתרו, ולהגיע לאמונה לא מתוך ראיית עין, 'זה אלי ואנוהו', אלא מתוך התלבטויות וספיקות בלתי-פוסקים. יתרו מלמד אותנו שאין בכך פסול, ושעל מאמין מסוג כזה ראויה אפילו להיקרא פרשה שלמה בתורה!

אולם, נדמה שיש מטרה נוספת בסיפור יתרו קודם קבלת התורה. כפי שראינו קודם, לדעת חז"ל יתרו הגיע לעם ישראל לאחר שניסה כל עבודה זרה קיימת. לכן, דווקא יתרו הוא היכול להעיד שהתורה היא הטובה ביותר מכל שאר האופציות. רק מי שבדק את כל שאר הדתות, יכול להעיד שהתורה היא הדרך הטובה והנכונה ביותר. כאשר יתרו, שניסה את הכל, מודה ש"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים" - זו ראיה משמעותית לבלעדיותה ועליוניותה של התורה.

סיבה שלישית לכך שפרשיית יתרו מופיעה דווקא קודם למתן תורה, היא בשביל ללמד אותנו שהתורה לא ניתנה רק לעם ישראל, אלא יש לה תפקיד מחנך גם כלפי אומות העולם. אפילו יתרו, נציג אומות העולם, מגיע לעם ישראל בשביל לקבל איתם את התורה. ממעשה יתרו אנו למדים שיש ערך גדול לכך שגויים מכירים במלכותו של הקב"ה.

הרמב"ם מרחיק לכת מאד בהקשר זה, ובקטע שצונזר בעבר בסוף הלכות מלכים הוא טוען שיש צד חיובי אפילו בהווסדות הנצרות, משום שבעקבות התפשטותה גויים רבים כבר לא עובדי אלילים, אלא מכירים באל, גם אם מדובר באל מוטעה וגס. בואו של יתרו מלמד אותנו על הייעוד הסופי של עם ישראל, שישפיע גם על כלל האומות בעולם:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים; וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (מיכה ד', א'-ב')

 

* השיחה נאמרה בפרשת יתרו תשנ"ג, ולא עברה את ביקורת הרב.