כיבוס, מריקה ושטיפה של בגד או כלי שנטמאו

  • הרב מתן גלידאי

כיבוס, מריקה ושטיפה של בגד או כלי שנטמאו

בשבועיים האחרונים עסקנו במצווה לכבס בגד שניתז שעליו דם חטאת, ובמצווה למרק ולשטוף כלי מתכת שבושל בו קרבן. כעת נעסוק בסוגייה שמפגישה את שתי המצוות הללו. על מצוַת הכיבוס נאמר בפסוק שיש לבצעה "במקום קדוש", היינו בעזרה, והגמרא (זבחים צד ע"ב) דורשת שכך הוא הדין גם לגבי מריקה ושטיפה. אם הבגד או הכלי יצאו מהעזרה, יש להחזירם לעזרה ולקיים בהם את המצווה.

במקרה שהבגד או הכלי יצאו מן העזרה ונטמאו, מתעוררת בעיה: אסור להחזירם לעזרה כמו שהם, שכן אסור להכניס טומאה למקדש; ומצד שני - אם נטבול אותם כדי לטהרם מחוץ לעזרה, הדבר ייחשב כהתחלה של קיום מצוַת הכיבוס או המריקה והשטיפה, ומצוות אלו, כזכור, אין לקיים מחוץ לעזרה.

המשנה בזבחים (שם) מציעה פתרון לבעיה זו: יש לקרוע את הבגד או להרוס את הכלי עד שלא יהיו ראויים לשימוש, וכך מעמדם כבגד או ככלי יפקע מהם והם ייטהרו מטומאתם. ברם, גם בפתרון זה יש בעיה, שכן הפסוק מצווה לכבס בגד או למרוק ולשטוף כלי, ואם החפץ המדובר כבר אינו נחשב בגד או כלי - כיצד ניתן לקיים בו את המצווה?

הגמרא מתקשה בעניין זה, ובתירוצה היא מחלקת בין בגד לבין כלי: כלי מתכת שנטמא - הורסים אותו כדי להסיר את טומאתו, ואחר כך חוזרים ומתקנים אותו כדי לקיים בו את מצוַת המריקה והשטיפה. לעומת זאת, בגד שנטמא - קורעים אותו באופן שנשאר בו שיעור חשוב ("כדי מעפורת") שאינו קרוע. באופן זה הבגד שומר על מעמדו כבגד לעניין מצוַת הכיבוס, אולם מאבד את מעמדו כבגד לעניין טומאה, שכן גדרי בגד אינם זהים בשני התחומים. אמנם מדרבנן הוא עדיין נחשב לטמא, אולם אנו מתירים להכניס למקדש טומאה דרבנן כדי לקיים את מצוַת הכיבוס דאורייתא.

תוס' (ד"ה לא) תמה, מדוע הגמרא אינה מציעה לפתור את בעיית הבגד באותו אופן שהיא פותרת את בעיית הכלי: לקרוע אותו לגמרי ולתפור אותו מחדש. באופן זה לא נצטרך להכניס טומאה דרבנן למקדש. תוס' אינו מוצא פתרון לקושייתו, ונאלץ להבין את דברי הגמרא באופן אחר.

לאור מה שראינו בשבועיים האחרונים, ניתן להציע מענה לקושיית התוס'. דנּו בשאלה האם מצוַת הכיבוס משמעותה טיהור הבגד כולו, או רק הוצאת הדם שניתז עליו; ובמקביל שאלנו האם מצוַת המריקה והשטיפה היא חיוב שחל על הכלי, או רק חובה להשמיד את שיירי הקרבן הבלועים בו. אם נפצל בין שתי המצוות, נוכל לתרץ את קושיית התוס': מצוַת הכיבוס חלה על הבגד, ולכן אם קורעים את הבגד ותופרים בגד חדש - לא ניתן לקיים בו את המצווה, שכן אין זה הבגד שעליו חל החיוב. לעומת זאת, מצוַת המירוק והשטיפה נוגעת לקרבן הבלוע בכלי, וממילא גם אם הורסים את הכלי ויוצרים משבריו כלי חדש - ניתן לקיים בו את המצווה, שכן הקרבן הבלוע נותר בעינו.