כיבוש הארץ בשירת דבורה

  • הרב נריה קליין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיונים בספר שופטים

כיבוש הארץ בשירת דבורה

בשיעורים הקודמים ראינו שה' דורש שברק יאסוף 10,000 איש, כדי שלא יחשבו ישראל שהם ניצחו בשל מספרם הרב. בנוסף, ברק לא זוכה להרוג את סיסרא, וסיסרא נופל ביד אשה – ובכך רואים שיד מכוונת את המאורעות מלמעלה. דבורה מנבאת עוד לפני המלחמה על כך שסיסרא יפול ביד אשה, וכך ברור שה' הוא שתכנן את הישועה. לא פלא, אם כן, לשמוע מיד לאחר המלחמה שירת הלל לה' על ישועתו:

וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר... שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים, אָנֹכִי לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ה', א-ג)

המשך השירה מעט מפתיע:

ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (שם, ד-ה)

מתי ה' יצא משעיר וצעד משדה אדום? מתי הרים, ובפרט הר סיני, נזלו מפניו? בין המפרשים ניתן למצוא שתי דעות מרכזיות. "רוב מפרשים" אומר רד"ק "פירשו ענין זה על מתן תורה". אך רד"ק מציין גם את דעת אבן עזרא, שהפסוקים מדברים על יציאת ה' למלחמה לפני עמו במלחמת סיחון ועוג ובכיבוש הארץ (וכך פירשו גם רלב"ג, מצודות, מלבי"ם ועוד). אנו נוטים לפירוש השני, אך לצורך העניין אין זה משנה; כך או כך נשאלת השאלה: מה עניין הניצחון על סיסרא להר סיני?

התשובה נעוצה במקומה של שירת דבורה. אם 'נשלוף החוצה' את השירה, ייווצר הרצף הסיפורי המוכר:

וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן... וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה

אילו השירה עסקה בניצחון על סיסרא, היינו מצפים שהיא תופיע לפני הפסוק האחרון של פרק ד', ולאחר הניצחון על סיסרא "ביום ההוא". מקומה הנוכחי של השירה, לאחר הכרתת יבין מלך כנען ולפני המילים "ותשקוט הארץ", מעיד שהמיקום נבחר בקפידה, והשירה נאמרה בהקשר להכרתת הכנעני.

סיפור הניצחון על יבין מלך כנען שונה משאר סיפורי השופטים, משום שמדובר בממלכה כנענית, העם שאותו נצטוינו להכרית. לכן כה חשוב לנביא לציין שישראל המשיכו את המלחמות גם לאחר הניצחון על סיסרא. עלינו לזכור שהספר נפתח בכך שישראל לא הורישו איזורים רבים בארץ, ובהם גם תענך ומגידו, שהוזכרו בשירת דבורה. מדובר, אם כן, בשיא חיובי בספר: ישראל מתקנים את מעשיהם ומכריתים את הממלכה הכנענית שיושבת בתוכם.

למעשה, בראייה היסטורית על כל תקופת המקרא, מתברר שזו המלחמה האחרונה של ישראל בכנענים, ומעתה ואילך הכנענים לא יעשו יותר בעיות לישראל. זו, אם כן, המלחמה האחרונה בסדרת מלחמות כיבוש הארץ, שנפתחה בכיבושי משה ויהושע. לפיכך ברור מדוע מזכירים דבורה וברק את יציאת ה' למלחמות כיבוש הארץ – שכן זוהי למעשה השירה המסיימת את כיבוש הארץ!

לשירה זו יש גם דמיון לשירת הים. שתי השירות נאמרו על אירועים דומים, שבהם ה' הטביע את מרכבות האויבים וכך הושיע את ישראל. בשירת הים ניתן לראות את הרמז הראשון לכיבוש הארץ:

שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד... עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'... (שמות ט"ו, יד-יז)

לשירת דבורה, מקבילתה של שירת הים, יש לפיכך תפקיד רחב הרבה יותר מאשר תפקידה המקומי כשירת הלל על הישועה; שירת דבורה חותמת את אירועי כיבוש הארץ, שנפתחו בשירת הים.

נריה קליין