כיצד חולבים בשבת?

  • הרב אביעד ברטוב

כיצד חולבים בשבת?

בשבוע שעבר סקרנו באופן כללי את איסור החליבה בשבת. הראנו כי הראשונים נחלקו האם איסור חליבה הוא מדאוריתא או מדרבנן, וכי האחרונים פסקו להלכה כי חליבה אסורה בשבת מן התורה.

למרות זאת, אנו מוצאים בפוסקים היתרים שונים לחליבה בשבת. לפרה נגרם צער רב אם לא חולבים אותה יום שלם, וההיתר החשוב ביותר - המופיע כבר בדברי הראשונים - הוא לומר לנכרי לחלוב את הפרה. ואכן, השולחן-ערוך פסק להלכה (ש"ה, כ) שמותר ליהודי לומר לנכרי לחלוב את פרתו בשבת, משום צער בעלי-חיים. השולחן-ערוך מביא דעה לפיה יש לקנות את החלב מהנכרי תמורת קצת כסף, כדי שיהיה נראה כאילו הנכרי חלב לצורך עצמו, ולא לצורך היהודי; אך ה"משנה ברורה" כתב שאין נוהגים לחשוש לדעה זו.

אליה וקוץ בה, חלב שנחלב ע"י נכרי בשבת - אסור להשתמש בו בשבת עצמה משום גזירת "משקים שזבו". גזירה זו נגזרה ע"י חז"ל, שאסרו להשתמש במיץ הזב מפירות בשבת, שמא האדם יטעה ויבוא לסחוט את הפרי בידיו. ה"בית יוסף" (סי' תק"ה) מביא את דעת הרשב"א, שמותר להשתמש בחלב שנחלב ביום-טוב, וה"חזון איש" הבין שלדעתו גזירת משקים שזבו אינה שייכת בחליבה (אם כי הוא עצמו לא פסק כך, ואסר להשתמש בחלב בין בשבת בין ביום-טוב). מכל מקום, איסור השימוש נוגע רק לשבת עצמה, ומותר להשתמש בחלב במוצאי-שבת.

מאז ימי הגמרא ועד אמצע המאה הקודמת, יהודים נהגו לחלוב פרות בשבת בעזרת גויים. בשני הדורות האחרונים התחוללה מהפכה בענף זה: הרפתות נטשו את החליבה הידנית לאחר המצאת מכונת החליבה. בעקבות זאת, הומצאו פתרונות חדשים לחליבה בשבת, המבוססים על ההיתר של 'גרמא'. את הפתרונות לפרטיהם נציג אי"ה בשבוע הבא, אך רק נעיר כאן שאחרוני דורנו נחלקו כיצד עדיף לחלוב בשבת: ע"י נכרי או בגרמא. הרב שאול ישראלי, בתשובה מפורסמת, כתב שככלל עדיף להשתמש בפתרונות של 'גרמא', ולא לומר לנכרי לעשות מלאכה. לעומתו, אחרונים רבים אחרים כתבו שעדיף דווקא לומר לנכרי, ולא להשתמש ב'גרמא'. יש להעיר גם ששיטות הגרמא אינן 'חלקות' מבחינה הלכתית, ויש שכתבו שהן אינן נחשבות לגרמא כלל. לסיום נוסיף שכאשר יש נכרי שעובד ברפת באופן קבוע - אין צורך לומר לו לחלוב את הפרות, שכן הוא יודע לעשות זאת בעצמו. נראה שגם לדעת הרב שאול ישראלי, עדיף לחלוב את הפרות ע"י נכרי בלי לומר לו דבר, ולא להשתמש בפתרונות הגרמא (אם כי שימוש בנכרים לצורך זה כרוך לעיתים בקשיים אחרים - פגיעה בערך 'העבודה העברית', הסכנה שבהכנסת נכרים לרפתות, ועוד).