כיצד טובלים כלי חשמל?
כלי חשמל ביתיים, כגון קומקום, מיחם וטוסטר, הינם כלים שמעיקר הדין מחויבים בטבילה: הם כלי סעודה שיש בהם מתכת, המיוצרים ע"י נוכרים, והאוכל בא איתם במגע ישיר ולא עקיף. זאת בניגוד לפלטה חשמלית ולמחמם בקבוקים לתינוקות, שהאוכל אינו מונח עליהם באופן ישיר אלא באמצעות תבנית, כלי או בקבוק, וממילא אין צורך להטבילם. אולם כיצד אפשר להטביל כלים אלו? הרי טבילתם של הכלים החשמליים במים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך, כאשר מים ייכנסו לתוך החיבורים החשמליים?
בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' קכ"ו) דן בשאלה זו, וטען שכלים חשמליים פטורים מטבילה. לדעתו, כדי שכלי יתחייב בטבילה הוא צריך להיות ראוי לקבלת טומאה, וכלים חשמליים אינם ראויים לקבלת טומאה, שכן הם מחוברים למערכת החשמל, המחוברת לקרקע באמצעות ההארקה. לכן, כלים אלו נחשבים לכלים המחוברים לקרקע, שאינם מקבלים טומאה, וממילא פטורים מטבילה.
אחרונים רבים לא קבלו את היתרו של בעל ה"חלקת יעקב", וביניהם ה"מנחת יצחק", הגרש"ז אוירבך, הרב ואזנר ועוד. אחרונים אלו חלקו על הנחת היסוד של בעל ה"חלקת יעקב", וטענו שאף כלים שאינם מקבלים טומאה חייבים בטבילה.
בשו"ת אגרות משה מופיע היתר אחר. לדעתו, ניתן לטבול את הכלי באופן חלקי - כלומר, לתת את הכלי בתוך המקווה עד מקום החיבור החשמלי, כך שהמים לא יגעו במגעים החשמליים. דרך נוספת לבצע טבילה כזו היא להניח על המגעים החשמליים צמר גפן, שימנע מהמים להגיע אליהם. גם על היתר זה חלקו אחרונים רבים, שנתנו עצה אחרת: להקנות את הכלי לגוי ולשאול אותו ממנו בחזרה לעולם. במקרה כזה, הכלי שייך לגוי ורק שאול ליהודי, וכלים השאולים מן הנכרי אינם חייבים בטבילה.
היתר נוסף הוא לתת את הכלי לחשמלאי יהודי כדי שיעשה בו מעשה אומן - כלומר, יפרק אותו באופן משמעותי וירכיב אותו מחדש. בספר "טבילת כלים" לרב צבי כהן מובא בשם הגרש"ז אוירבך שלא די בפירוק השקע, ויש לפרק באופן מלא את גופי החימום ואת החיבורים הפנימיים.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)