דילוג לתוכן העיקרי

כיצד מכשירים סכינים?

כדי להכשיר כלי ולהוציא ממנו את טעם הטריפה שבו, יש להגעילו במים חמים או ללבנו באש. אולם למרבה הפלא, מצאנו דרך נוספת להכשיר סכינים: יש הנוהגים לנעוץ את הסכין בקרקע עשר פעמים, ואז לשוב ולהשתמש בו כרגיל.

כדי להסיר טעות, חשוב לדעת שדרך זו אינה מושלמת. המעיין בדברי השו"ע (יו"ד קכ"א, ז) יגלה שהכשרה כזו מועילה רק אם השתמשו בסכין בצונן, ולא אם השתמשו בו לחיתוך אוכל חם. שכך כותב השו"ע: "סכין ישן, בין גדול בין קטן, הניקח מהעובד כוכבים, אם בא להשתמש בצונן - אם אין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה. וצריך שכל נעיצה ונעיצה תהיה בקרקע קשה, לפיכך לא ינעוץ במקום שנעץ נעיצה אחרת. ואפילו לחתוך בו דבר חריף כמו צנון, סגי בהכי".

ניתן לראות בדברי השו"ע הסתייגות נוספת מדרך זו: אם הסכין אינו חלק ויש בו גומות, אפילו הגעלה לא תועיל לו. במקרה כזה, לדעת השו"ע יש ללבן את הסכין או להשחיזו מחדש, ואילו לדעת הרמ"א לכתחילה עדיף להימנע מהשחזה מחדש.

האחרונים (ב"ח, משנ"ב ועוד) מעירים שאם קת הסכין מחוברת ללהב במסמרים, כך שיש בלהב נקבים קטנים, אזי הגעלה לא תועיל לסכין זה. "ערוך השולחן" (תנ"א, ז) מעיר שבסכינים שלנו, שהקת שלהם מהודקת היטב ללהב, אין לחשוש לחומרה זו, וכך פסק גם הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה, הל' הגעלת כלים סעיף ב'). הרב עובדיה יוסף מוסיף שמקום החיבור של הקת והלהב כלל אינו בא במגע עם האוכל, ולכן לדבריו אין להחמיר בכך כלל, ודי לשפשף מקום זה היטב. למעשה, יש שהחמירו בכך (ספר "טבילת כלים") ויש שהקלו (כאמור, הרב עובדיה יוסף וערוה"ש).

לסיום נעיר שאם יש על הסכין חלודה - היא נחשבת לחציצה, ויש להסירה לפני ההגעלה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)