כלי שני אינו מבשל?

  • הרב אביעד ברטוב

"כלי שני אינו מבשל"?

כלל גדול בידינו, כי כלי שני אינו מבשל. משמעות כלל זה היא שמאכל חם שהועבר ל'כלי שני' - כלי שלא היה על-גבי האש והמאכל לא בושל בו - אינו יכול לבשל, ולכן גם אם יכניסו לתוכו מאכלים קרים - הם לא יתבשלו. האמנם כלל זה נכון תמיד?

המשנה בשבת קמה ע"ב קובעת: "כל שבא בחמין מערב שבת - שורין אותו בחמין בשבת. וכל שלא בא בחמין מערב שבת - מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ מן המליח הישן וקולייס האיספנין, שהדחתן זו היא גמר מלאכתן". כוונת המשנה היא שכל מאכל שלא בושל - מותר לערות עליו מים חמים מכלי שני, שכן ערוי כזה אינו נחשב לבישול. שני יוצאי הדופן לכלל זה הם "מליח ישן" ו"קולייס האיספנין" - שני סוגים של דג, שהדחתם במים היא בישולם, ולכן אסור גם להדיח אותם. רואים אנו, אם כן, שישנם מאכלים שתהליך הבישול שלהם מהיר במיוחד ("הדחתן זו היא גמר מלאכתן"), ולכן אסור אפילו לערות עליהם מים מכלי שני.

המפרשים נחלקו בשאלה מהם 'קלי הבישול' הללו, שאסור להכניסם אפילו לכלי שני. רבי אליעזר ממיץ, בעל "ספר יראים", כתב שאין אנו יודעים מהם קלי הבישול ולכן יש לחשוש שכל מאכל הוא קל בישול, פרט לשמן, מים ותבלינים - שהגמרא כותבת במפורש שהם אינם קלי בישול. ממילא, לשיטתו, אסור לבשל כמעט את כל המאכלים בתוך כלי שני. ל"חזון איש" הייתה שיטה אחרת בשאלה זו (סי' נ"ב): רק מאכלים שנראה לעין כי הם מתבשלים בכלי שני - נחשבים לקלי בישול. שאר המאכלים אינם קלי בישול, ומותר לבשלם בכלי שני.

דיון זה נוגע לשאלות מעשיות רבות, ונזכיר כאן רק שתיים מהן. האם מותר להכניס לימון בכוס תה? ה"מגן אברהם" וה"משנה ברורה" פסקו שהדבר אסור, שכן יש לחשוש שהלימון הוא אחד מקלי הבישול ומתבשל אף בכלי שני. ה"חזון איש", לעומת זאת, פסק שהדבר מותר, שכן כלל לא נראה לעין שהלימון מתבשל יותר ממאכלים אחרים. יש שטענו שהלימון הוא בכלל תבלין, ואפילו לדעת "ספר היראים" מותר להכניסו לכלי שני.

בעיה דומה נוגעת למזיגת חלב קר לתוך כוס קפה חם. ה"נודע ביהודה" טען שהדבר אסור, שמא החלב הוא מקלי הבישול המתבשלים אף בכלי שני. אולם הגרש"ז אוירבך פסק שהדבר מותר, משתי סיבות: ראשית - חלב מפוסטר נחשב למבושל, ואין בישול אחר בישול בכלי שני; ושנית - אין חוששים שמשקים הם קלי בישול, אלא רק מאכלים מוצקים.