כרם נבות (מלכים א' כ`א)

  • הרב עדיאל זימרן

כרם נבות - מלכים א' כ"א

בספר מלכים, בסוף פרקי אליהו, מסופר סיפור קצר על כרם נבות היזרעאלי. אחאב מלך ישראל חושק בכרם נבות, ופונה לבעליו בבקשה לקנות בכסף מלא את הכרם: "וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר - תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה". נבות אינו מעוניין בהצעתו של אחאב ואינו מוכן לוותר על נחלת אבותיו: "וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב - חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ". אחאב מתאכזב מתגובתו של נבות ומשתף את איזבל אשתו באשר קרהו, איזבל אינה מהססת ושולחת שליחים לרצוח את נבות ולקחת את חלקתו. אחאב מבושר על אשר קרה: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת, וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב - קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף, כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת"; ואף הוא אינו מהסס ויורד לשדה נבות: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבוֹת, וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתּוֹ"

תגובת ה' על מעשי אחאב היא חריפה מאוד: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר - קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ, וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר - כֹּה אָמַר ה', הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?! וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר - כֹּה אָמַר ה', בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". מה מקומה של תגובה זו? הלא את מעשה הרצח זממה איזבל מאחורי גבו של אחאב, ולא חשפה בפניו את זממהּ; ומדוע הוא הנושא בעונש?

התשובה לשאלה זו טמונה בעיון בדו-השיח שבין איזבל לאחאב לפני זממה של אחאב: "וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ - אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל, קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי". איזבל מצווה על אחאב לעצום עיניים. אמנם אחאב לא היה מודע לזממה המדוייק של איזבל, אך הוא יכול היה להניח שאין היא מתכוונת לקנות את השדה בקניין הוגן וישר. בכל זאת, בלי היסוס, אחאב יורד לחלקת השדה הגזולה ונהנה מהעוולה בתחושת ניקיון-כפיים. כך ענה הרב יעקב מדן על שאלתנו, ומכאן מסר גדול: חטא כרם נבות, שהפך ברבות הימים לסמל לחטאיו של שלטון - יסודו בעצימת עיניים במקום שראוי היה לפקוח אותם.