כתובות דף כד – אשה מיוחסת

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאת ברייתא אשר עוסקת בשאלה האם שני אנשים שמעידים האחד על חברו (וכל אחד על עצמו) שהאחר והוא כהנים הנם עדים נאמנים. הברייתא מכריעה כי לעניין אכילת תרומה הם נאמנים אך לעניין נשיאת אשה מיוחסת הם לא נאמנים.

רש"י (ד"ה נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה) מסביר שהסיבה לכך היא משום שעשו מעלה ביוחסין ולכן הצריכו חכמים שני עדים. נראה שכוונתו של רש"י היא שבכדי להשיא אדם לאשה כשרה יש צורך בשני עדים, בשל החשש שמא האדם שלפנינו הוא פסול חיתון; כלומר, נראה שכוונתו של רש"י לפרש את המילה 'מיוחסת' כמאפיינת אשה הכשרה לבוא בקהל. חשוב לשים לב שעל פי הסבר זה, כל אדם שאין אנו מכירים לא נשיא לו אישה אלא אם כן  יביא עדים.

הקושי בדברי רש"י הוא שלמדנו במסכת קידושין (דף עו ע"א) שאשה יכולה להינשא מבלי לבדוק האם מי שביקש את ידה כשר – והוא הדין לאיש שאינו צריך לבדוק אחרי האשה האם כשרה היא או לא משום ש"כל המשפחות בחזקת כשרות לבוא בקהל".

רבי יעקב בן אשר (טור אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ב), התייחס לתמיהה זו, כאשר כתב שכאשר לא ידוע לנו אם אדם כשר או לא, כמו מי שבא ממדינת הים צריך לבדוק אחריו אם הוא כשר לבוא בקהל:

"ואיש או אשה שיבא לינשא אין צריך לבדוק אחריהם כלל אבל רש"י פי' איש שבא לישא אשה צריך לבדוק אחריו קודם שישיאוהו וכ"כ הרמ"ה ופירוש הא דאמר כל המשפחות בחזקת כשרות היינו מאן דאית ליה חזקת כשרות אין צריך לבדוק אחריו אבל מאן דלית ליה חזקת כשרות כגון שאין משפחתו ידועה צריך ראיה ליוחסים".

דבריו קשים מעט, שכן מפשט הגמרא אנו למדים שאין צורך בבדיקה כלל. יתכן להציע הסבר ביניים - לכתחילה אין להינשא ללא בדיקה כפי שנזכר, אך אם כבר נישאו אין בודקים (או מוצאים). אפשרות נוספת להבין את הברייתא היא שכל האמור מדבר אך ורק על כהן; כלומר, אדם רגיל אינו צריך להביא עדין בכדי לשאת אשה אף אם אין אנו מכירים אותו. אולם כהן, משום המעלה ביוחסין, צריך להביא שני עדים בכדי לעבוד במקדש מהחשש שמא הוא חלל. במידה ונפרש כך ניתן לקבוע הדרגה לגבי כשרותו של הכהן: בעד אחד הוא נאמן לאכול בתרומה, אך נדרשים שני עדים להשיאו אשה 'מיוחסת', כלומר הוא יכול לשאת אשה מבלי להביא עדים אך ילדיו יחשבו כחללים, ורק אם יביא עדים שהוא כשר לא יהפכו בניו לחללים.

 

הרב ירון בן צבי