כתובות דף כו – כהן חלל אינו לוי

  • הרב ירון בן צבי

סוגייתנו עוסקת בדרכים שמחזיקים אדם לכהונה. דוגמאות לדרכים אלו מובאות בסוגיה - חלוקת תרומה ומעשר ראשון. מי שמקובל שמחלקים לו תרומה ומעשר ראשון, מוחזק ככהן. בהקשר זה אומר רב חסדא שבמקרה שבו יש קול על אדם (בן כהן) שהוא בן גרושה או בן חלוצה (מה שמגדיר אותו כחלל), אך ידוע שחלקו לו מעשר ראשון - הוא כהן, משום שלא סביר לומר שהוא לוי משום שאביו כהן:

"כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא, וחלקו ליה לדידיה מעשר בבית הגרנות, לוי - דלאו לוי הוא"

מן האמור כאן עולה כלל נוסף: בן של כהן שהוא חלל אינו נכנס תחת הגדרת לוי שבה אין פסול חללות אלא יוצא מקדושתו לחלוטין.

בכדי להבין את הדברים נעיין בסוגיה רלוונטית בנושא פדיון בכור אשר נלמדת במסכת בכורות. בתחילה, כידוע, הייתה עבודת הקרבנות בבכורות, ורק לאחר השתתפותם בחטא העגל הם ירדו ממדרגתם, ושבט לוי, אשר לא חטא, הועמד תחתם לשרת בקדש. במסכת בכורות דף ג אנו למדים שממעשה המדבר, גם בכורים כהנים וגם בכורים לויים לא צריכים פדיון. למרות זאת, ואולי אף בניגוד לזאת, התורה ציוותה שכסף הפדיון של בכור ישראל יועבר דווקא לכהן ולא ללוי (במדבר ג, נא).

מהפסוק "קַ?ֶ? לִי כָל ?ְכ?ר ?ֶטֶר ?ָל רֶחֶם ?ִבְנֵי ??ְרָאֵל ?ָ?דָם ?בַ?ְהֵמָה לִי ה?א" (שמות יג, ב) אנו למדים כי הבכורה תלויה באם. על כן, גם בכור לישראל הנשוי לבת כהן או בת לוי פטור מפדיון בכור (בכורות מז, א). בעקבות דברים אלו כותב הרמב"ם (פרק יא הלכה ט - יא) בהלכות ביכורים:

"כהנים ולוים פטורים מפדיון הבן מקל וחומר, אם פטרו של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו עצמן. ישראל הבא מן הכהנת ומן הלויה פטור, שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל. לויה המעוברת מעכו"ם בנה פטור, וכהנת המעוברת מעכו"ם בנה חייב שהרי נפסלה אמו מן הכהונה בבעילת העכו"ם.".

הרמב"ם מחלק באופן מפתיע בין בת כהן לבת לוי. בכורה של בת לוי שנבעלה לגוי פטור מפדיון בעוד שבכורה של בת כהן שנבעלה לגוי חייב בפדיון. חילוק זה מפתיע משום שגם כאשר בת הכהן נפסלה לכהונה, לכאורה שייכת עדיין ל'שבט לוי' ובנה אמור להפטר מפדיון.

בעלי התוספות (בכורת דף מז ע"א ד"ה אלא) והמשנה למלך (הלכות ביכורים ט, כ) כתבו שקדושת הכהונה כוללת בתוכה גם את קדושת הלויה וכאשר פוקעת קדושת הכהונה, פוקעת למעשה גם קדושת הלויה. אולם, מדבריהם עדיין לא מובן מה הסיבה לכך.

ניתן להסביר כי בניגוד להבנה המתבקשת, שכהן הוא לוי מיוחד יותר, הלויה והכהונה הן בעצם שתי קבוצות נפרדות. אומנם יש בין הקבוצות מכנים משותפים רבים, אך אלה מקריים ולא מהותיים. הכוהנים אינם מוגדרים כלל כלויים, אלא נחשבים למשפחה נפרדת. על פי הסבר זה, מובן מדוע כאשר פקעה קדושתה של כוהנת לא נותרה בה קדושת לויה (ולאחר שנבעלה לגוי הפכה בת הכהן להיות זרה גמורה) והוא הדין לענייננו שכהן חלל אינו מוגדר כלוי, שהוא יצא מקדושתו.