כתובות דף מז – 'מעשה ידיה'

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו אנו עוסקים בזכות האב במעשה ידיה של בתו הקטנה והנערה:

"במעשה ידיה מנלן דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאב שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה... אלא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעי [אלא] כי איצטריך קרא לנערה"

זכות זו של האב בבתו אינה מפורשת באופן שניתן באמצעותו לעמוד על העקרון ממנו האב זוכה במעשה ידיה של בתו; כלומר, האם מה שהאב זכאי לקבל הוא רק את הדמים תמורת מה שבתו עשתה – פרי עבודתה ואם לא עבדה אין לו כלום, או שמא יכול האב לכפות אותה כפי שאדון כופה את אמתו לעבוד בכדי שיקבל את 'מעשה ידיה'.

מתוך כך שאב יכול למכור את בתו לאמה וממילא האדון יכול לכפות אותה לעבוד, כך האב יכול לכפות את בתו לעבוד. הרב יעקב יהושע פלק ואחרונים נוספים כתבו שדין זה שיכול האב לכפות את בתו לעבוד נכון אף בנערה - שאין אביה יכול למכרה , וזאת משום ההיקש שנלמד.

יחד עם זאת, ניתן לומר שההיקש לא יוצר השוואה של כלל הדינים אלא רק השוואה עקרונית. כלומר, אב יכול למכור את בתו ובאמת האדון יכול לכפות אותה לעבוד אבל השוני בא לידי ביטוי בכך שבת אצל אביה אינה דומה לאמה אצל האדון שלה – האב זוכה במעשה ידיה של ביתו מההיקש הנ"ל, אך אין למדים ממנו שבת אצל אביה היא כאמה וביכולתו לכפות אותה, רק אם עבדה זוכה הוא במעשי ידיה של בתו נערה. יתכן וניתן לחזק את האמור מדבריו של רבי עקיבא איגר שכתב שאין ללמוד זכות זו של קבלת מעשה ידיה מזכות קבלת הקידושין משום שמעשה ידיה תלוי בטרחתה ונראה מכך כי רבי עקיבא איגר סובר שלאב אין זכות להעביד את בתו. על אף האמור, מכך שהראשונים (רמב"ן דף מג ע"א, רשב"א שם ועוד) לא חילקו בדבריהם אלא כתבו 'הבת', יתכן לומר שאין חילוק בין קטנה לנערה.

הרב ירון בן צבי