כתובות | דף פב | על מנת כתובתה הראשונה

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בדברי המשנה על יבם שגירש את יבמתו לאחר שכנס אותה:

"החזירה – הרי היא ככל הנשים, ואין לה אלא כתובתה. החזירה מאי קא משמע לן? תנינא: המגרש את האשה ומחזירה, על מנת כתובתה ראשונה מחזירה".

מדברי רש"י לעיל (פא ע"א ד"ה מגרש) משמע שגם לאחר שהיבם גירש את יבמתו ופרע את כתובתה ביכולתו להחזירה על סמך הכתובה הראשונה (שכבר נפרעה). אולם מפשט הסוגיה נראה שמדובר במקרה שבו הכתובה עדיין לא נפרעה, ומלבד זאת – כיצד ייתכן שהיבם יחיה עם יבמתו בלא כתובה?

ואכן, רבנו יונה (הובאו דבריו בשיטה מקובצת) הסביר שדברי הגמרא מתייחסים רק למקרה שבו הבעל עדיין לא פרע את הכתובה, אך אם הכתובה נפרעה – יש לכתוב כתובה חדשה, וכך פסק גם השולחן ערוך (אבן העזר קסח, ב):

"גירשה והחזירה קודם שיפרע לה כתובתה, דינה כאשה אחרת שגירשה והחזירה, שאין לה אלא כתובה אחת".