כתובות דף פב – כתובה אחת

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו עוסקת הגמרא בדברי המשנה על יבם שגירש את יבמתו לאחר שכנס אותה:

החזירה -  הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה. החזירה מאי קא משמע לן? תנינא: המגרש את האשה ומחזירה, על מנת כתובתה ראשונה מחזירה.

מדברי רש"י לעיל (דף פא ע"א ד"ה מגרש בגט) משמע כי גם לאחר שמגרש היבם את יבמתו ופורע לה את הכתובה יש ביכולתו להחזיר אותה על מנת שתהא עליו הכתובה הראשונה. דהיינו, מדברי רש"י משמע כי הנישואין השניים יכולים להיות על סמך הכתובה הראשונה (אשר נפרעה כבר). הקושי בדבריו בולט - כיצד יתכן לומר זאת שכן נמצא שיש איש ואשה חיים בלא שיש כתובה. יתר על כן, מפשט הסוגיה מובן שהמדובר הוא כשעדיין לא פרע את הכתובה.

רבי בצלאל אשכנזי (בשיטה מקובצת) בשם רבנו יונה כתב כי מה שנאמר הקביעה שהבעל לא חייב לפרוע את הכתובה לאשה (בין ביבמה ובין באשה רגילה) עד שתתגרש מהנישואין השניים או שתתאלמן ואז היא תגבה כתובה אחת בלבד (ולא שתי כתובות) נכונה רק במידה והבעל עדיין לא פרע את הכתובה, אך במידה והוא פרע אותה אזי צריך לכתוב כתובה חדשה. באופן זה הבין גם רבי יוסף קארו ופסק להלכה (שולחן ערוך אבן העזר הלכות יבום סימן קסח סעיף ב)

 גירשה והחזירה קודם שיפרע לה כתובתה, דינה כאשה אחרת שגירשה והחזירה, שאין לה אלא כתובה אחת".