כתובות דף צו – כבוד התפילין

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו אנו למדים מהן ההלכות שהתלמיד צריך לעשות לרבו המובהק:

"אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל; אמר רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו  לית לן בה. אמר רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפילין לית לן בה"

הסיבה לכך שתלמיד לא חולץ לרבו את המנעל מבוארת באמור במסכת קידושין (דף כב ע"ב) שחליצת המנעל היא מלאכה מובהקת של עבד כנעני. כלומר, פעולה זו עשויה לגרום לכך שיחשבו שהתלמיד הוא עבד כנעני ויאסרו עליו הרואים אותו חולץ לרבו את המנעל לשאת אישה ישראלית וכיוצ"ב.

האמור בסוגייתנו, שמותר לתלמיד לחלוץ את מנעלו של רבו בזמן שהוא (התלמיד) מעוטר בתפילין דרוש הסבר מועט, שכן יש לנוהג בתפילין כבוד גדול מאוד ונראה שפעולה זו לא מסתדרת עם ההלכות שאומרות כי: אסור לתלות את התפילין, אסור לשמש בחדר שיש בו תפילין, אסור לאכול עם תפילין ועוד*.

רבי יחיאל מיכל עפשטיין (ערוך השולחן אורח חיים הלכות תפילין סימן מ סעיף ה) כתב שמה שכתב רבי יוסף קארו בבית יוסף שמותר לאכול עם תפילין אכילת ארעי נכון דווקא לאנשים שנוהגים ללכת עם התפילין כל היום, כפי שהיה בעבר, אבל, הוא מבהיר, אנחנו שאיננו נוהגים כן אסורים אף באכילת עראי. מדברים אלו ניתן להציע חילוק שנוגע לסוגייתו: החילוק בין עבד לבין תלמיד הוא בהנחת תפילין, בעלי התוספות (ד"ה אבל) כותבים על פי הגמרא לעיל (דף כח ע"ב) שעבד שמניח תפילין בפני רבו 'לא יצא לחירות מכל מקום אינו רגיל להניח כל שעה'; דהיינו, על אף שגם עבד מניח תפילין אין הנחת התפילין שלו כשל תלמיד, שהעבד מניח את התפילין לפעמים ואילו התלמיד מניח את התפילין במשך כל הזמן ; נראה אם כך, שההבחנה בין עבד לתלמיד ברורה - מכך שהתלמיד נמצא עטור בתפילין ידוע לכל שאינו עבד ולכן מותר לו לחלוץ לרבו את הנעל. בנוסף, נראה לו שכשם שהיום אין אנו הולכים מעוטרים בתפילין כל היום, ולכן אסור לנו לאכול אכילת ארעי עם תפילין כך גם יהיה אסור לחלוץ לרב את המנעל עם תפילין.

כאשר אדם עטור בתפילין במשך כל היום אין בפעולות ארעיות משום גנאי או חוסר כבוד אליהם, שכן אדם נצרך לפעולות מסוימות. אולם אדם שלא עטור בתפילין כל היום, נאסר אף בפעולות שהן מותרות למי שעטור תפילין כל היום, משום שבזמן המוגבל שהוא עטור בתפילין עליו להתאמץ ולהימנע משאר הסחות.

________

* זאת על אף שחז"ל הגדירו שני איסורים בלבד: שלא יישן שינת קבע דווקא, ושלא יפיח, ששני הדברים האלה ביזיון הם לתפילין, אך התירו לשאת משא ואפילו זבל על ראשו, וכן לעשות כל מלאכה, תוך הקפדה שלא לפגוע בכבוד התפילין.