דילוג לתוכן העיקרי

כתובות | דף צז | מעורבות בית דין בגביית מזונות

שנינו במשנה:

"אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין – מוכרת שלא בבית דין".

בהמשך המשנה חולק ר' שמעון על הלכה זו, ומן הגמרא מתברר שיש מקום להבחין בין אלמנה המבקשת לגבות מזונותיה ובין אלמנה המבקשת לגבות כתובתה. בגבייה לצורך מזונות יש להקל יותר, וכפי שמסביר רש"י:

"שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקקו לה בית דין".

רש"י מתמקד בצורך הדחוף של האלמנה לקבל מזונות, כדי שלא תישאר רעבה. ניתן גם לבאר שזכותה של אלמנה במזונות אינה כזכותו של כל בעל חוב, הנדרש לגבות בבית דין בלבד, אלא זכות בסיסית וטבעית יותר. כדרך שהאישה אכלה מזונות בחיי בעלה כחלק בלתי נפרד מן האישות שביניהם, כך היא עודנה משתייכת לבית בעלה אף לאחר מותו, וזכאית למזונות (ואף מוסרת את מעשה ידיה ליורשים, כמבואר בתחילת הפרק). לפיכך, האישה גובה מתוך שלה – מתוך הבית, וגבייה זו אפשרית אף שלא בבית דין.

הגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל"ב), המצוטטת בכל הראשונים כאן, מסייגת את ההלכה שבמשנתנו:

"אתמר עלה, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אלמנה אינה צריכה בית דין של מומחין, אבל צריכה בית דין של הדיוטות".

הראשונים מסבירים שכיוון שהאלמנה מבצעת עסקאות בנכסי בעלה כדי לגבות את מזונותיה, חשוב לוודא שהיא מקבלת את מלוא תמורתם של הנכסים, ועל כן נדרש בית דין של הדיוטות לבצע את שומת הנכסים.

נמצא אפוא שהגמרא שם מעמידה אותנו על הבחנה חשובה בין שני תפקידים של בית הדין בגביית נכסים. התפקיד הראשון נוגע לעצם סמכות הגבייה: כאשר אדם מבקש לשים את ידו על נכס משועבד, הוא מערער על הסדר הציבורי – ראובן קנה קרקע משמעון, והנה מתברר שהקרקע משועבדת ללוי, והוא מוציא אותה מידיו של שמעון. האם ניתן לנהל כך עולם עסקי? כיצד ניתן להגן על ראובן? התשובה לכך היא שגביית הנכסים צריכה להתבצע בהסכמת בית הדין ובהוראתו. בית הדין משמש כאן כגורם בעל סמכות חברתית-מוסרית, וכאמור תפקידו הוא תנאי יסודי לגביית נכסים משועבדים. כך נוסחו הדברים בתוספות להלן (צח ע"א):

"שאין לך אדם שיכול לזכות בקרקע חבירו אם לא יחזיקוהו בה בית דין".

אומנם, מרגע שהגבייה יוצאת לפועל יש לפקח עליה גם מבחינה טכנית, ולשום את הנכסים בצורה מדויקת. בהקשר הזה מחדשת הגמרא בבבא מציעא קולא וחומרא: מצד אחד, שומת הנכסים היא הליך טכני לחלוטין, ועל כן ניתן להקל ולבצעו גם על ידי הדיוטות, ומצד שני, אף שרצוננו להקל על אלמנה הזקוקה למזונות ולשחרר אותה מן ההליך הבירוקרטי של גבייה בבית דין, חובה להחמיר ולבצע שומה לפחות על ידי הדיוטות. במשנה שנלמד מחר נמצא דוגמאות לאלמנה המוכרת את הנכסים במחירים מופקעים או במחירים זולים ביותר. כדי לוודא שהערך הכלכלי נכון נדרשת שומה, לכל הפחות בבית דין של הדיוטות.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)