כתובות דף קח – נכסים מרוביםכתובות דף קח – נכסים מרובים

  • הרב ירון בן צבי

סוגייתנו עוסקת במזונות אותן מקבלות הבנות מתוך הירושה:

"מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יורשים והבנות נזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים"

סביר להניח שהיה פשוט יותר אם לשון המשנה הייתה מבהירה שמי שמת והניח בנים ובנות, הבנות יזונו ואם יש עודף בירושה אז הבנים ירשו; בכך ניתן היה לתרץ את שבעלי התוספות התקשו בו במסכת בבא בתרא (דף קמ ע"א ד"ה יתומים). אולם, מכיוון שאין כך לשון המשנה נראה שיש לבחון את החילוק בין הדין של נכסים מועטים לדין של נכסים מרובים:

בעלי התוספות (שם) כתבו שכאשר הנכסים מרובים אז הירושה עומדת ביד הבנים ועל בית הדין אחריות לדאוג לכך שהבנים לא יכלו את הממון; כאשר הנכסים מועטים, לעומת זאת, מפרישים סכום הכסף של פרנסת הבנות והבנים משתמשים במותר (שלא כפי תמיהתו של אדמון1 וכפי שנראה שרבן גמליאל אומר שהלכה כמותו2)

לדעת רוב הראשונים כאשר היו נכסים מרובים אך הם נתמעטו לא מפרישים לבנות סכום מראש אלא הן חולקות - נזונות עם הבנים באופן שווה, והבנים לא צריכים לחזר על הפתחים. בדעה אחרת עומד רבנו גרשום (שם ד"ה אלמנתו) שלדבריו3 במקרה שבו היו נכסים מרובים והם נתמעטו יש להפריש לבנות את סכום הכסף הדרוש להן ואילו הבנים משתמשים רק במה שנשאר; לדבריו אין משמעות אם היו נכנסים מרובים והתמעטו או שמלכתחילה לא היו נכנסים מרובים. אמנם, חשוב לשים לב להבדל בין שתי אפשרויות בדבריו: אפשר להבין מדבריו כי במקרה שהנכסים התמעטו אזי הבנות מפסידות באופן יחסי  ממה שהיה בקרן מלכתחילה אל מול מה שנשאר לבנים, אך אפשר גם להבין כי הבנות לא הפסידו כלל אלא רק הבנים הפסידו ממה שהיה יכול להישאר להם.

מהאמור נראה לומר שעיקר המחלוקת היא בדין של נכסים מרובים שהתמעטו; חילוק מעניין עולה מדבריו של רבי יוסף הלוי אבן מיגאש. הר"י מיגאש שואל על ההבדל בין מקרה שיש בו נכסים מרובים למקרה שיש בו נכסים מועטים - הרי בין כה וכה הבנות מקבלות מזונות והבנים שואלים על הפתחים וכל ההבדל הוא רק בכמות המזונות!?  אפשר לומר שהחילוק הוא בכך שבעוד שבמקרה בו יש נכסים מועטים הבנות למעשה מקבלות את הכסף לידיהן, בנכסים מרובים הן רק זכאיות לשעבוד המזונות. נבהיר: במסכת בבא בתרא חכמים תקנו שמזונות הבנות הן כירושה לעניין המזונות, (זוהי תמיהת אדמון מדוע שיהיה כוחן גדול משל הבנים, והלא התקנה היא שהן תהיינה שוות לבנים לעניין הירושה ולא שיהיה כוחן גדול משל הבנים.) יחד עם זאת, ניתן לומר שמכך שחכמים תקנו את ירושת הבנות מדובר בתנאי כתובה ואין תנאי שכזה לבנים.

__________

[1] אפשר שאף אדמון לא חולק על חכמים אלא רק מעלה תמיהה על דין זה

2 וכן כתבו ראשונים נוספים כדוגמת הרא"ש והרמב"ן.

3הרב שמואל שטראשון (רש"ש) כתב שמסתבר לומר כי רבנו גרשום לא חלק על שאר הראשונים, ומה שכתב הוא רק במקרה של אלמנה.