כתובות דף ק – מה כח בית דין יפה

  • הרב אברהם סתיו

במשנה (צט ע"ב) נאמר:

שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות - מכרן בטל; רשב"ג אומר: מכרן קיים, אם כן, מה כח בית דין יפה.

כלומר, לדעת רשב"ג, גם כאשר הדיינים מוכרים את נכסי היתומים כדי לשלם את כתובת האלמנה ונוצרת ממכירתן טעות בסכום המקח, המכר אינו בטל משום ש"אם כן מה כח בית דין יפה".

בגמרא (ק ע"א) הובאה דוגמה נוספת לשימוש בסברה זו, סביב הדיון בסברת רב נחמן:

אמר רב הונא בר חנינא אמר ר"נ: הלכה כדברי חכמים.
ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה? והאמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן, בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה, הגדילו - יכולין למחות; ורב נחמן דידיה אמר: הגדילו - אין יכולין למחות, א"כ, מה כח ב"ד יפה!
לא קשיא: הא דטעו, הא דלא טעו.

כלומר, לדעת רב נחמן אין היתומים יכולים למחות ולבטל את החלוקה שנעשתה על ידי בית הדין בקטנותם, משום שאם כן "מה כח בית דין יפה". הגמרא מבארת כי לדעתו כאשר בית הדין טועים במעשיהם אפשר לבטל אותם, ואילו כאשר בית הדין אינם טועים המעשה קיים.

מהי בעצם משמעות טענת רשב"ג - "דאם כן מה כח בית דין יפה"?

הראב"ן (יבמות פח ע"א) קישר בין טענה זו לדיון בגמרא לעיל (כו ע"ב) סביב השאלה האם חוששים "לזילותא דבי דינא". כלומר, כאשר בית הדין הופכים את החלטותיהם בעקבות נתונים חדשים, יש בכך בכדי לגרום לבזיון בית הדין, ולכן יש מקום להימנע מכך גם כאשר הפיכת הדין מוצדקת באופן עקרוני.

נראה שמתוך תפיסה כזו הרחיב הרשב"ש (סימן תקסו) עיקרון זה גם לציבור, ופסק שציבור שביצע מכירה אינו יכול לחזור בו:

שגנאי הוא לצבור לומר מוטעים היינו, דאי אפשר דליכא חד מנייהו דגמיר, ומסתמא גמירי וידעי אפילו יש בו הונאה ואלים כחא דצבורא ככח ב"ד, ואם באנו לבטל מכירתם אם כן מה כח בית דין יפה.

אמנם נדמה שלמרות כיוון כללי זה, אפשר להבין את דברי רשב"ג גם באופן הבא: ניתן לומר שאם תקנות בית הדין יהיו הפיכות, ואפשר יהיה לבטל את מעשיהם, לא יהיה כל ערך לדבריהם. כך למשל, כאשר בית הדין סבור שיש לחלק את הנחלות בין האחים, לא יהיה כל ערך לחלוקתם אם האחים יוכלו לבטל אותה כשיגדלו. כלומר, לא לכבודו של בית הדין חושש רשב"ג, אלא לערך של תקנותיהם.

ואכן, אם נתבונן בסוגיות הש"ס נוכל לראות כי הביטוי "מה כח בית דין יפה" מופיע כנגד אלו הרוצים להפוך את עצם התקנה של בית הדין לחלשה וחסרת שיניים (עי' למשל גיטין לג ע"ב). ואילו הביטוי "זילותא דבי דינא" מופיע כאשר בית הדין מבקשים להפוך את החלטתם בשל מידע חדש, ואזי מדובר בפגיעה בכבודם ובשיקול דעתם הראשוני, ולא בהחלשה של תקנתם.