שבת | דף קיד | לבוש מסודר

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בכך שתלמידי חכמים צריכים ללכת נקיים ומסודרים משום כבדו התורה. תלמיד חכם שאינו הולך בלבוש הגון ונקי גורם בכך לחילול השם, והיות ולחילול השם אין כפרה אלא במיתה, נאמר על תלמיד חכם זה שהוא חייב מיתה (יומא דף פו עמוד א).

ראוי לציין שכשם שתלמיד חכם צריך להקפיד שלבושו יהיה נקי וללא רבב, קל וחומר שעליו לדאוג שנפשו תהיה כזו – נקיה וזכה. תלמיד חכם שנמצא רבב במידותיו גורם לחילול השם גדול מאוד ועל ידי כך מתמעט ערך התורה בעיני הבריות יותר מאשר לכלוך בבגדו.

אגב עניין זה נאמר:

"ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין - זה המקפיד על חלוקו להופכו".

בהסבר החילוק שבין תלמיד חכם לשאר אנשים נחלקו הראשונים; לדעת רש"י (ד"ה שמחזירין לו אבידה) לתלמיד חכם יש טביעות עין בחפצים שלו יותר מלאדם רגיל. ר"ת (תוספות מסכת גיטין דף כז עמוד ב ד"ה ודוקא צורבא מדרבנן) מבאר זאת בצורה שונה, לדעתו תלמיד חכם נאמן יותר מאשר אדם רגיל.

ההסבר של רש"י נוח יותר להבנה מאשר הסברו של ר"ת המניח לכאורה שאנשים רגילים חשודים על גנבה ושקר. אולם, יתכן להסביר אחרת ולומר שאין הבדל מהותי בין מידת אמינותו של תלמיד חכם לזה של אדם מן השורה. אנו סומכים על תלמיד חכם יטען לבעלות על אבדה רק אם הוא בטוח לגמרי שהחפץ שלו, בעוד שיתכן ואדם רגיל יטען בעלות על חפץ גם כאשר מסופק האם החפץ שלו.

ניתן להוכיח הסבר זה מדברי הגמרא אודות 'בגד הפוך'. הדרישה שאדם יהיה מסודר על מנת שיקבל אבידה על פי טביעות עין היא כזו שנותנת העדפה דווקא לאנשים המדקדקים בפרטים הקטנים ביותר. נראה לי לומר שדרישה זו אינה רק תכונה חיצונית של דקדוק במלבושיו אלא כוללת בוודאי.