להיות כלי לתורה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

להיות כלי לתורה

המהר"ל בתחילת הפרק השני קובע שכיון שהתורה היא שכל עליון לכן צריך שיהיה לאדם הכנה לקבל התורה ואם לא כן לא יקבל אותה.

כאשר אנו מתבוננים בביטוי לקבל תורה ניתן לבארו בשני אופנים: האחד, הוא עצם היכולת לקנות את דברי התורה כפי שהמהר"ל כותב בעצמו. כלומר, כיון שמדובר בשכל עליון שאיננו רק תלוי ברמת משכל ויכולת חשיבה אלא גם בכישורים רוחניים לכן יש צורך להכין את האדם כפי שיבואר לקמן בכלים שעל ידם יוכל לקנות את התורה.

השני, הוא יכולת להיות כלי קיבול שמשמר את הדברים כראוי בתוכו ולא מקלקל אותם או לחילופין נותן להם לברוח. כאן האמירה היא כי אך אם נאמר שבידי כל אדם לקלוט את דברי התורה אין זה אומר שהם מתקבלים אצלו בצורה של שכל עליון ולא כחכמה בעלמא.

לשני הביאורים הללו נותן המהר"ל מקום בתחילת דבריו. תחילה הוא מצטט את הגמרא בתענית ו ע"א:

"אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים - לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה".

לכאורה אפשר היה לפרש את הגמרא בשתי רמות. האחת, היא לכאורה טכנית לפיה הסיבה שהמים יורדים למקום נמוך נובעת מן החוק הטבעי של חוק הכלים השלובים אשר לפיו מים שואפים לאזן את עצמם ביחס לגובה בו הם נמצאים ולכן הם ירדו מלמעלה למטה. כמובן שזה גם נובע מחוק המשיכה הגורם לכל חפץ לשאוף לרדת למטה. בנמשל ניתן לומר שדברי חכמה יכנסו רק היכן שיתנו להם להיכנס. אם אדם אינו מספיק עניו ושפל הרי שלא יהיה מסוגל לשמוע לאחרים וישאר בתפיסותיו העקומות ולא יתקנם לעולם. פרשנות זו מוקשה, כיון שאין היא מותירה כל יחוד של התורה על פני שאר החכמות. לכן נראה שיש לפרש ברמה השניה שהיא המדויקת יותר בגמרא והיא שהסיבה שהמים יורדים למטה איננה טכנית אלא שהם כביכול חפצים להיות דווקא במקום הנמוך. בנמשל יש לומר שדברי תורה כיון שהם רחבים ועמוקים ואינן רק נתונים לוגיים הניתנים להמשגה ולחישבון הרי שהם מתקבלים דווקא אצל האדם המאפשר להם להתפרס במלוא רוחבם ועומקם יחד עם הבחינה והדקדוק, אך ללא הצימצום להגדרות מושגיות ותו לא.

בהמשך מצטט המהר"ל את המשך הגמרא שנראה שהיא נוגעת לביאור השני שהצגנו בביטוי לקבל תורה.

"ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב... לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה".

הצורך בכך שאדם יהיה עניו איננה רק חשובה לשם קניית דברי התורה אלא גם לשם השימור שלהם כראוי ללא קלקול. אדם שהוא בעל גאוה עלול לפרש את דברי התורה לפי ראות ליבו ומחשבתו הקלוקלת ובכך לגרוע מדברי התורה במחשבה שמעצב אותם כראוי. אך נמצא שלא תורה תישאר בידו אלא חכמה שלו שאין לה זיקה פנימית ורחבה לתורה שאותה הוא קיבל. נמצא, שבעצם לא יוכל לשמור על התורה כראוי והיא תחמוק ממנו בלא משים.

ר' משה כהן