דילוג לתוכן העיקרי

לזכרם של הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד

לפני כשנה הכנתי כתבה ל"מקור ראשון" על דור העתיד של הרבנים הדתיים-לאומיים הבולטים. פניתי לרב איתם הנקין וביקשתי לראיין אותו. בצניעותו, הוא סירב. עם ראיון או בלעדיו, לא היה לי ספק שהוא מהבולטים שבצעירי הרבנים. בגיל צעיר מאוד כבר כתב עשרות מאמרים ואף שני ספרים. בכתביו ניכרו בקיאות נדירה, חשיבה בהירה, חוש לדיוק ולפרטים, מודעות היסטורית עמוקה וחיבור אישי עמוק למסורת תורה שבעל פה (מקצת ממאמריו המרשימים אפשר לראות כאן:https://eitamhenkin.wordpress.com/).

אתמול חלפתי על פניו, בטיול חול המועד באזור מגוריו, החלפנו ברכות "מועדים לשמחה", והמשכנו איש לדרכו. כמה שעות לאחר מכן נרצח הרב הנקין עם רעייתו נעמה, הי"ד.

הרב איתם היה תלמיד חכם צעיר, שכבר הספיק להטביע את חותמו על עולם התורה, אבל היה יכול להטביע חותם הרבה הרבה יותר גדול. כנצר לשושלת רבנים מפוארת, רציחתו על קידוש השם של הרב איתם הנקין הי"ד, בן הרב יהודה הרצל והרבנית חנה הנקין יבדל"א, נין לרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, מזכירה לי את מותו על קידוש השם בגיל צעיר של רבנו אלחנן בן יצחק הי"ד, בנו של ר"י הזקן ובן-נינו של רש"י. אמור היה לגדול לאחד מגדולי הדור, ונרצח על קידוש השם.

על חכמים שנפטרו בבוא עתם אומרים: דבריהם הם זיכרונם. על חכמים שנהרגו בטרם עת נאמר שזיכרונם הוא גם הדברים שהספיקו לומר ולכתוב, וגם הדברים שעדיין לא הספיקו. התורה זוכרת לעד את אוהביה הרוגיה. הי"ד.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)