לחם קלי וכרמל

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

כריתות דף ה – לחם קלי וכרמל

בסוגייתנו אנו עוסקים באיסור חדש לפיו אין לאכול מהתבואה של השנה החדשה קודם שהקריבו את קרבן העומר. מקור האיסור הוא בספר ויקרא (כג, ט-יד):

" ...כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן: וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן... וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם".

התורה פירטה שלשה מצבים של התבואה: לחם, קלי וכרמל. כל אחד מהמינים הוזכר בפני עצמו ומכאן למדים שלוקים על כל אחד. כלומר, על מין יש איסור עצמאי. לכן, אם יאכל אדם את שלושתם, אפילו אם הייתה רק התראה אחת, יתחייב בשלוש מלקות, וכך פוסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (י, ג):

"האוכל לחם וקלי וכרמל כזית מכל אחד ואחד לוקה שלש מלקיות שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, מפי השמועה למדו ששלשתן בלאוין חלוקין זה מזה".

בהמשך הסוגיה הגמרא מבררת משום מה הוצרך הכתוב למנות את שלשת מצבי התבואה:

"לימא קרא לחם ונילף קלי וכרמל מיניה, איכא למיפרך: מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה! נכתוב קלי ולא לכתוב לחם ונילף מקלי, לחם מקלי לא אתי, משום דקלי איתיה בעיניה, לחם לא איתיה בעיניה".

הדיון של הגמרא מוקשה מעט, לא מובן מדוע אנו נצרכים ללימוד מיוחד לשם כך, הרי לחם נעשה מגרעיני החיטה (כרמל) וממילא הם כבר אסורים משום חדש ואם כן מדוע אנו נצרכים לפירוט זה? מכאן ניתן לומר שיתכן לומר שאדם שיקח כרמל ויעשה ממנו קלי ומהקלי יעשה לחם יתחייב בשלוש מלקות על אותו כזית! ברם, האחיעזר (שו"ת אחיעזר חלק ב - יורה דעה סימן לט סימן קטן ב) דחה סברה זאת משום שמרגע שנעשה מהקלי והכרמל לחם, פקע שם קלי וכרמל ונשאר רק האיסור של לחם.

כלומר, מפירוט שלשת המצבים דלעיל אנו למדים שאיסור האכילה חל על האדם רק בהתאם למצב התבואה בזמן אכילתו, ולא בהתאם לכל שלב בתהליך העיבוד של התבואה. האוכל לחם חדש מתחייב אם כן על איסור "ולחם" בלבד ולא על האיסורים של "קלי וכרמל".

הרב ירון בן צבי