לישנא דאקדומי

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

סוכה דף לט – לישנא דאקדומי

בסוגייתנו מובאת מימרא של שמואל בה נאמר כי 'כל המצוות כולן, מברך עליהן - עובר לעשייתן', כלומר על האדם לברך לפני העשייה ובסמוך לה. בגמרא מבררים מהיכן למדים כי פירוש המילה 'עובר' הוא 'קודם', לכך מובאות אסמכתאות:

ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא - דאמר רב נחמן בר יצחק, דכתיב "וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי" (שמואל ב, יח כג). אביי אמר: מהכא "והוא עבר לפניהם" (מיכה ב, יג).

ניתן להבין כי מחלוקתם של אביי ורב נחמן בר יצחק היא רק במקור האסמכתא, אך לשניהם ברור שמדובר על אסמכתא בלבד. אולם, יתכן לומר כי ישנה מחלוקת בדעת שמואל – לדעת רב נחמן בר יצחק, יש להתחיל הברכה קודם המצווה ואז לעשותה, ורק אח"כ לסיים את הברכה – כפי שאחימעץ, בתחילה היה מאחורי הכושי ורק לאחר מכן עבר והקדים אותו; לפי הסבר זה מובנת הלשון 'עובר לעשייתן'. לעומת זאת, לדעת אביי, יש לסיים את הברכה קודם עשיית המצווה; הלשון עבר משמעה הוא להיות קודם כל הזמן – כבר מההתחלה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (בחידושיו למסכת פסחים) כתב כעין דברים אלה, לדבריו ניתן לקיים בשני הדרכים. אולם, כאשר מדובר במצווה שאין אפשרות לעשותה בזמן הברכה, יש לברך קודם.

מתאים לסיים בדבריו של רבי יום טוב אשבילי (חידושי הריטב"א, פסחים דף ז ע"ב) הנוגעים לנושא זה:

וטעם זה שאמרו חז"ל לברך על המצוה עובר לעשייתן כדי שיתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות השם יתברך, ועוד כי הברכות מעבודת הנפש וראוי להקדים עבודת הנפש למעשה שהיא עבודת הגוף

הרב ירון בן צבי