דילוג לתוכן העיקרי

מעילה | דף ד | לן ומחשבת לינה

 

בסוגייתנו, הגמרא שואלת מדוע זריקת דם פיגול מוציאה מידי מעילה על אף שזריקת דם שלן אינה מוציאה מידי מעילה, ועל כן מבררת מה החילוק בין זריקת דם שלן לזריקת דם פיגול:

"מאי שנא הלנה דקעביד בידים - לא מהני זריקה לאפוקי מידי מעילה, מחשבה לא קא עביד בידים - מהני ליה זריקה לאפוקי מידי מעילה".


הגמרא אומרת שהיות ופסול הפיגול הוא במחשבה ואינו בגוף הקרבן הוא חמור פחות מהפסול שבהלנת הדם הנגרם מרשלנות בזריקת הדם שהוא חיוב ממשי בגוף הקרבן.

חילוק זה של הגמרא מעלה שאלה, מדוע לא לומר בפשטות שזריקת פיגול הנחשבת כהרצאת כשר נחשבת גם כזריקה להוציא את הבשר של קדשי קדשים מידי מעילה הואיל ובפיגול הזריקה מרצה. לעומת הפיגול, זריקת דמו של קרבן שנפסל משום הלנת הדם אינה מועילה ולכן אינה נחשבת להוציא מידי מעילה. באופן זה תמה רבי עקיבא איגר בחידושיו ונשאר בצריך עיון גדול.

רבי יצחק מינקובסקי (קרן אורה מסכת מעילה דף ד עמוד ב ד"ה רש"י שם) הסביר שכוונת הגמרא להשוות בין פסול לן לפסול מחשבת לינה (פיגול):

"וי"ל דזה נראה לי' להש"ס לדמויי מחשבת לן ללן ממש, וכי היכי דלן ממש אינו מוציא מידי מעילה ה"נ מחשבת לינה".


ברור כי במידה ויש מעילה בלינה אמורה להיות מעילה גם במחשבת לינה, ועל כן הגמרא מחלקת בין פסול ממשי לפסול מחשבתי.

כלומר, בשאר הפסולים, משום שהזריקה לא מועילה כלל, החיוב על המעילה הוא מדוארייתא (כך גם בנוגע להלנה) ואילו בפיגול היה מקום לחשוב שתהיה מעילה לפחות מדרבנן ולכן החילוק הוא כפי שנאמר בגמרא ולא כפי ששאלנו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)