'לפני עיוור' בתרי עברי דנהרא

  • הרב ברוך וינטרוב
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

עבודה זרה דף ו – 'לפני עיוור' בתרי עברי דנהרא

בסוגייתנו (ו ע"ב) מוזכרת הגבלה חשובה באיסור 'לפני עיוור': אין האיסור חל אלא "בתרי עברי דנהרא". ופירש רש"י דהיינו כשאין עובר העבֵרה יכול להגיע לאיסור אלא בעזרתו של המכשיל.

המנחת חינוך (מצוה רלב) תמה מדוע השמיטו הרמב"ם ובעל החינוך את ההגבלה הזאת. אמנם נראה שהרמב"ם לא השמיט הגבלה זו, אלא פירש אותה באופן שונה, בדומה לפירוש רבנו חננאל:

"ואוקימנא כגון שהנהר מפסיק ביניהם ואינו יכול לכפותו וליטול ממנו בעל כרחו הוא דעובר".

לדברי רבנו חננאל, איסור 'לפני עיוור' בטל רק כשהעובר יכול ליטול את האיסור על כורחו של המכשיל. וזה שלא כדעת רש"י, שאם העובר יכול להשיג את האיסור במקום אחר, די בכך לבטל את 'לפני עיוור'. (ראיה שהרמב"ם הבין כרבנו חננאל – מהלכות חובל ומזיק פ"ח ה"ג. הלכה זו מבוססת על הגמרא במסכת בבא קמא דף קיז ע"א, שגם שם נזכר המונח "תרי עברי דנהרא". ואכמ"ל.)

ייתכן שמחלוקת רבנו חננאל ורש"י נעוצה בשאלת יסוד באיסור 'לפני עיוור': האם האיסור הוא בגרימת העבֵרה או בעצם ההשתתפות בה. לדעת רש"י, האיסור הוא בגרימת העבֵרה; על כן אם ניתנה העבֵרה להיעשות גם ללא השתתפותו של המכשיל, אין בזה משום 'לפני עיוור'. רבנו חננאל, לעומת זאת, הבין שהאיסור הוא בעצם ההשתתפות במעשה העבֵרה; לפיכך רק כאשר הדבר ניתן מתוך הבנה ברורה שאם לא יינתן, יילקח בכוח – רק אז בטל 'לפני עיוור', כי רק במצב זה אפשר לומר שהמכשיל אכן לא היה שותף למעשה העבֵרה.

עוד על איסור 'לפני עיוור' בעיוננו לדף יד.

הרב ברוך וינטרוב