לשאלת מיקומהּ בסדר מועד

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פתיחה למסכת שקלים - לשאלת מיקומהּ בסדר מועד

לומדי הדף היומי בתלמוד הבבלי זוכים אחת למחזור ללמוד גם מסכת אחת מן התלמוד הירושלמי: מסכת שקלים. מסכת שקלים היא המסכת היחידה בסדר מועד שאין עליה תלמוד בבלי. מדפיסי התלמוד הבבלי לא רצו להוציא לאור את סדר מועד חסר, ועל כן הביאו את התלמוד הירושלמי על מסכת שקלים. בעקבות החלטתם, קבע גם מייסד מפעל הדף היומי, רבי מאיר שפירא מלובלין, שמסכת שקלים תיכלל בסדר הלימוד.

אין בידינו כל דרך לדעת מדוע לא ערכו רבינא ורב אשי תלמוד בבלי על מסכת שקלים. לפיכך, נייחד את עיוננו לשאלה אחרת, והיא: מדוע שיבץ רבי יהודה הנשיא את מסכת שקלים בסדר מועד? מסכת שקלים מפרטת את סדרי גביית מחצית השקל. גבייה זו נחוצה, בעיקרה, לצורך קורבנות הציבור, ולצרכים נוספים הנוגעים במישרין או בעקיפין לענייני מקדש וקודשיו ומטבע הדברים, נושאים אלה מתאימים דווקא לסדר קדשים ולא לסדר מועד.

רוב המפרשים כלל לא הוטרדו מן השאלה שלפנינו. כך, למשל, הרמב"ם בהקדמת פירושו למשנה הסביר מדוע סודרה מסכת שקלים אחרי מסכת פסחים, אך לא התייחס לשאלה העקרונית יותר אותה אנו מציבים כאן: מדוע שובצה מסכת שקלים בסדר מועד. לעומת הרמב"ם, רבי מנחם המאירי (בהקדמת פירושו לש"ס) עמד על השאלה שלפנינו, והציע שלוש תשובות:

... ואחריו נשלמו החגים, וידוע היות בכלם קרבנות צבור שהם באים עם השקלים;
עם היות השקלים גם כן נגבים מזמן לזמן;
וכן עם היות ענין התמידים רמוז בפסח שני באה אחריה מסכת שקלים".

התשובה הראשונה של המאירי היא, שמעבר למצוות הייחודיות לכל אחד מן המועדים, מתאפיינים כלל המועדים בתוספת קורבנות בבית המקדש. קורבנות אלה הם קורבנות ציבור, שאותם רוכשים בכספי מחצית השקל, ולכן ראוי להזכיר את הלכות מחצית השקל בסדר מועד, יחד עם כלל המסכתות העוסקות במועדים.

תשובתו השלישית של המאירי היא ווריאציה מסוימת על תשובה זו. על פי המאירי, היות והמחצית השנייה של מסכת פסחים עסקה בענייני קורבנות, והפרק החמישי בפסחים הוקדש באופן מיוחד לקורבן התמיד, ראוי להזכיר כאן את ענייני השקלים העומדים לרכישת קורבנות ציבור.

התשובה השנייה של המאירי היא שהשקלים "נגבים מזמן לזמן". למרות שהמצוה לשלם מחצית השקל בכל שנה היא מצוה מדאורייתא (ראה רמב"ם שקלים, א' א'), לא נאמר בתורה אימתי יש לשלם את הכסף הנקוב. חכמים קבעו שהתשלום יתבצע אחת לשנה, במהלך חודש אדר. קביעתם של חכמים, הפכה את מצות מחצית השקל למעין מצות עשה שהזמן גרמא: כדרך שבניסן אוכלים מצה ובתשרי תוקעים בשופר, באדר משלמים את מחצית השקל. כמובן, חידוש גדול יש בדבר, שכן מצוות ניסן או תשרי קשורות במהותן לזמנן, כפי שציוותה תורה, בעוד שהקישור בין מחצית השקל ובין חודש אדר הוא חידוש מתורתם של חכמים.

יש להרחיב מעט יותר בביאור תשובתו הראשונה של המאירי. נראה להסביר, שהקישור שבין קורבנות המועדים ובין מחצית השקל איננו טכני. אדם מישראל עלול לקבל תחושה, כי מכיוון שעיקר עניינו של המועד הוא ההקרבה בבית המקדש, המועד איננו נוגע אליו באופן ישיר; הכהנים במקדש יעבדו את עבודתם, והוא ישב בביתו בלי שום קשר למתרחש. תפיסה כזו מחמיצה את מטרתם המרכזית של המועדים. הקב"ה בחר תאריכים בלוח השנה שנועדו לרומם את השנה כולה, ולנסוך בה קדושה וטהרה. מי שאיננו חש את קדושת המועד, מי שאיננו מעוניין לקחת חלק במועד - איננו מקיים את רצון ה' ביחס למועדים.

אילו מסכת שקלים הייתה עוסקת בניהול תקציב המקדש ותו לא, מקומה אכן היה בסדר קודשים. אך נראה שהחידוש המרכזי של מסכת שקלים הוא במקורות אותו תקציב, דהיינו בשותפות של כלל ישראל במימון קורבנות הציבור. הלומד את מסכת שקלים מבין כי בוודאי יש לו חלק בעבודת המקדש, והוא שותף מלא לכל המתרחש בו. כאמור, רעיון בסיסי זה הוא חלק מתפיסתנו את מהותם של המועדים, ועל כן חשוב להביאו דווקא בסדר מועד.

בעיון הבא נרחיב יותר בהגדרה זו של זיקת משלם מחצית השקל אל קורבנות הציבור.

הרב אביהוד שורץ