מבוא | סיכום סדרה ב' ומבוא לסדרה ג'

בשיעור זה, נבקש לסקור בקצרה את הנושאים בהם עסקנו בשנתיים האחרונות, ולתאר את תכנית השיעורים לשנה זו.

בשנת תשס"ז, לאחר עיסוק בחסרון המקדש ובתפקידי המקדש, תיארנו את תולדות השראת השכינה מראשיתה - החל מבריאת העולם, תקופת האבות, בני ישראל במצרים ובמדבר. ביחס למשכן עסקנו בשאלה עד כמה עצם השראת השכינה במבנה זה היא לכתחילה או בדיעבד, וסיימנו בחנוכת המשכן.

בשנת תשס"ח המשכנו בתיאור תולדות השראת שכינה, ובמסגרת זו דנו בנושאים הבאים:

1. ביחידת הפרקים הראשונה ניסינו להבין איך מתרחש שינוי כל כך משמעותי, ממזבח ומצבה למשכן, תוך בחינת ההבדלים הגדולים ביניהם.

א) מזבח ומצבה מסמלים את פעולתו של היחיד. כל אחד יכול ליזום ולעבוד את ה'. היחיד עובד את עבודתו שעיקרה עבודת קרבנות, כשעבודה זו נעשית באופן טבעי בכל מקום ומקום, והמאפיין העיקרי הינו מקום המאפשר את עבודת האדם את ה'. לעומתם, משכן הינו מקום ציבורי כללי המשמש הן לעבודת האדם והן להשראת שכינה, במקום מאד מסויים בו עובדים כהנים ולויים.

בעוד שבמציאות של מזבח ומצבה כולם יכולים לעבוד את ה' ללא כל הבחנה, בבית המוקף מחיצות, רק הראויים לו יכולים לבא אליו (כך על פי הרב קוק).

הסברנו, כי הצורך במעבר ממצבה ומזבח למשכן קשור במעבר מעבודת יחידים לעבודת ציבור. מעמד הר סיני היה התגלות חד פעמית לעיני כל ישראל, הזוקקת המשך ומאפשרת גילוי מלכות ה' במשכן, כהמשך ישיר להר סיני. לדבר הזה ביטויים רבים במשכן (מעמדה המרכזי של התורה והקרבה המוחשית בין הקב"ה לכנסת ישראל). עסקנו גם במעבר הקדושה מהר סיני למשכן, המתגלה בהקבלות רבות ביניהם.

ב) בהקשר זה, הציווי על המזבח בפרשת יתרו יכול להתפרש כהקדמת הציווי על המזבח במשכן (וכך רש"י), או כמכוון לתקופת היתר במות (כך הרמב"ם) או לצייין את המציאות הלכתחילאית לעומת המשכן (וכך הספורנו). כך ניתן לעבוד את ה' "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך", הן בתחנות המשכן השונות בהמשך בארץ ישראל והן במקום אחד בו זמנית הנודד בכל תקופה על פי ה'.

ניתחנו על פי זה את תולדות איסור הבמות כשבמשכן, ואת השינוי שקרה עם כניסת עם ישראל לארץ והיתר אכילת בשר תאווה.

2. היחידה השניה עסקה בבחינת תפקידיהם ומהותם של עובדי ה' השונים הבכורות, הלויים והכהנים.

עבודת הבכורות מבטאת את נקודת הראשית בכל משפחה, תמצית המכילה את הכל ומבטאת את שייכות כל המשפחה כולה לקב"ה, כממשיך האב. דעה מרכזית היא, כי החלפת הבכורות בלויים מתרחשת בעקבות חטא העגל, אם כי קיימת דעה על פיה עבודתם הסתיימה במעמד הר סיני. תפקיד מרכזי בעבודת הלויים היא השמירה על המשכן מצד כבוד המשכן ועל מנת שלא ייכנסו אנשים זרים, כמו כן הם עסקו בפירוק המשכן ונשיאתו לתחנה הבאה והקמתו מחדש.

הלויים במהותם מייצגים את בני ישראל, שייכים לה', ומצד שלישי, נתונים לאהרן ולבניו הכהנים. הקב"ה לקחם מתוך בני ישראל תחת הבכורות ואחר שלקחם לו, חזר ונתנם לכהנים. מהות זאת מתבטאת בתהליך טהרת הלויים והכנסתם לעבודה (הטהרה, הקרבנות, הסמיכה והתנופות השונות). בחינת היחס בין כהנים ללויים מובן על פי היחס בין קדושת הכהנים לטהרת הלויים, דבר המתבטא באופן כניסתם לעבודה, ביחס בין מחנה שכינה למחנה לויה, בדינים המיוחדים לכהנים, במתנות כהונה ולויה. כמו כן יש המגדירים את ההבדל בין כהונה כחסד ללויה כדין.

3. היחידה השלישית בחנה את היחס בין המשכן בחניה למשכן בזמן מסעותיו:

א. סידור המחנה סביב המשכן מחדד מחד את השוויון בין השבטים, ומאידך גיסא, מהווים כל השבטים, איש על דגלו, מרכבה לשכינה. מסע המחנות כתיבה, מבטא את השוויון בין השבטים ומנציח את היחס בין השבטים למשכן, ואילו מסע המחנות כקורה מעדיף את תכלית הנסיעה, הליכה לקראת היעד, כשהתנועה נעשית על פי הקודש, על פי משה ועל פי החצוצרות. כל אלה מבליטים את התלות המוחלטת בה'.

ב. עיקר ההתגלות סביב המשכן באש ובענן ממשיכה התגלות זו ביציאת מצרים, בהר סיני, והיא תתגלה בהמשך בחנוכת הבית הראשון. אש וענן מייצגים את שתי דרכי התגלות כבוד ה'. ענן ואש בהובלת המחנה ממחישים ביותר את הנהגת המחנה על פי ה'. הענן מצד אחד מסתיר ומצד שני מגלה, מאפשר הופעה והתגלות אלוקית.

ג. תנועת המשכן מחייבת פירוק, נשיאה והרכבה מחדש.

4. היחידה הרביעית עסקה בשני היבטים בהם ישנה התייחסות למקום המקודש בארץ ישראל: המקום אשר יבחר ה' ונחלת בנימין כנחלת שכינה.

א. המקום אשר יבחר ה'. דנו בשאלה האם הכוונה למקום אחד בלבד או למקומות שונים. בחננו את היחס בין בלעדיותה של ירושלים לזמניותה של שילה, ועד כמה היא נחשבת המקום אשר יבחר ה'. ביררנו מהי המשמעות של הבחירה הכתובה בלשון עתיד. ראינו כי אחת ההבנות המרכזיות היא כי הבחירה האלוקית מותנית במעשה האדם. מהי המשמעות של בחירת עיר המבטאת הן את מחנה ישראל והן את ענין המלכות? אמנם בפרשת העקדה כבר נרמז על ייעודו של המקום "אשר ייאמר היום בהר ה' ייראה" (בראשית כ"ב, יד), אך זה בבחינת ייעודו הסגולי של המקום.

ב. בהקשר לכך, התייחסנו לשאלה מדוע אין ירושלים נזכרת בתורה בשמה? ישנן הרבה סיבות לכך וכאן נזכיר היבטים אחדים:

1) גילוי ירושלים מותנה במציאות רוחנית ומלכותית ראויה.

2) ירושלים תתגלה כשיתאוו אליה ישראל בתכלית הכוסף - "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים י"ב, ה). הגילוי מותנה בחיפוש, בדרישה וברצון עם ישראל לקרבת אלוקים המתגלה בבית.

3) ההגעה לירושלים מותנית באחדות עם ישראל.

4) כיבוש ירושלים ייעשה מכח מלכות על כל ישראל.

ג. בהמשך, עסקנו בעובדת היות נחלת בנימין נחלת שכינה. עובדה זו נודעה מברכת משה לבנימין "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג, יב) היכול להתפרש בין גבולותיו של הנחלה.

כמה היבטים לסוגיה זאת: האחת - מהו הטעם העומד מאחורי השראת השכינה דווקא במקום נמוך? נקודה זו נכונה לנחלת בנימין כולה ולירושלים בפרט, וראינו כי דבר זה מבטא את תלותה של ירושלים בקב"ה, ענוותנותו של הקב"ה, וכן את העובדה כי אין אתר פנוי מהשכינה והקב"ה מתגלה גם במקום גבוה וגם במקום נמוך. ראיות רבות לכך שנחלת בנימין היא נחלת שכינה, ביניהן המקדש ורוב תחנות המשכן וכן מקומות מקודשים נוספים נמצאים בנחלת בנימין.

חז"ל מביאים נימוקים שונים לעובדה שבנימין נבחר כשבט בו שכינה שורה, הן מצד ענוותנותו, הן מצד שהוא השבט היחידי שנולד בארץ ישראל והן מצד זה שלא היה במכירת יוסף.

מעניין כי בחלק משמעותי מן הנימוקים הללו, אין זה פועל יוצא מהשתדלותו של בנימין אלא שדרכו מתגלה הדבר. נימוק משמעותי ומרכזי הוא היות בנימין מחבר בין השבטים כולם. כך למשל, בואו של בנימין למצרים ומציאת הגביע באמתחת בנימין היא המביאה בסופו של דבר את האחים להתאחד. יהודה אומר: אנכי אערבנו, ויוסף מבקש את בנימין. וכך גם בנחלתו בארץ ישראל, בנימין הוא השבט המחבר בין שני הכוחות הגדולים של האומה. אפרים בצפון ויהודה בדרום, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. מכוח יכולת זו לאחד בפועל, הוא נבחר כשבט בו תשרה שכינה.

מעניינת העובדה כי לאחר הנהגת יהושע משבט אפרים באה הנהגת שאול מבנימין ודוד מיהודה. גם בענין השלטון וההנהגה,בנימין מחבר בין יוסף ליהודה.

5. היחידה החמישית והאחרונה עסקה בהיבטים שונים של השראת השכינה בפועל. כיבוש הארץ, תחנות המשכן בארץ ישראל, ניתוח המיוחד שבכל תחנה ותחנה כולל שילה, ולבסוף תולדות הכהונה עם הכניסה לארץ.

א. כיבוש הארץ

לאחר ניתוח המעבר הכללי עם הכניסה לארץ מנס לטבע, אחד הביטויים המשמעותיים לשינוי המצב בארץ הינו היתר בשר תאווה. ההתיישבות בכל חלקי הארץ מאפשרת אכילת בשר תאווה בכל מקום, בשונה מן המציאות במדבר, בה כל השבטים חונים סביב המשכן ואוכלים בשר שלמים.

ראינו כי לארון היה תפקיד משמעותי ביותר עם הכניסה לארץ. התבוננו ביחס בין הובלת הארון את המחנה במסע הראשון מהר סיני, להופעת הארון לפני המחנה בכניסה לארץ.

ראינו את היחס בין נשיאת הארון על ידי הלויים לבין אותם המקומות בהם הכהנים נושאים את הארון (כריתת הירדן והקפת יריחו, הבאים לסמן את קדושת הארץ, הכנסת הארון לקדש הקדשים, נשיאת הארון במרד אבשלום הקשורה ישירות בבחירת ירושלים, וכן הברית בהר גריזים ובהר עיבל המשלים את ברית ערבות מואב).

בחננו את ההקבלה המעניינת בין מתן תורה למתן הארץ מחד ואת מעמדה המיוחד של העיר יריחו "תרומתה של הארץ", המסביר את כיבושה הנסי, היותה חרם וכן את הקשר בינה למקדש.

ב. תחנות המשכן בארץ ישראל

עסקנו במסגרת הזמנים הכוללת, בבחינת המקורות המתארים את התחנות השונות. אחת המסקנות הברורות מן התיאור בדברי הנביאים הינה העובדה שהכתוב כמעט אינו מתייחס למשכן ולמתרחש בו, ואין הוא מתאר עליות לרגל המוניות למשכן, (פרט לתקופת יהושע) ומכאן שאין המשכן תופס מקום משמעותי בחיי העם.

הסיבות לכך הן העיסוק של השבטים כל אחד בהתבססות בנחלתו, מציאות של עבודה זרה וכן פועלם של בני עלי במשכן בשילה המרחיקים את בואם של עולי הרגל למשכן.

בחננו את ההבדל בין היחס לארון לפני ימי דוד לבין יחס דוד לארון.

דננו בשאלה האם המשכן הינו המקום אשר יבחר ה'. מה הקשר בין מיקום המשכן לסדר ההתקדמות בארץ, וכן ראינו את הזיקה הברורה בין ההנהגה למיקום המשכן.

אחר כך ניסינו לאפיין כל תחנה תוך התבוננות באירועים שהתרחשו בה. הראשוניות של גלגל, ייחודיותה של שילה, בה המבנה של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן מאפיינים את מצבה הזמני. מצב ביניים בין הראשוניות לקביעות, מקום בו קדשים קלים ומעשר שני נאכלין בכל הרואה, הקדושה תלויה בראיה האנושית, ומהותן של נב וגבעון, וכן התייחסנו לקרית יערים, המקום אליו הועבר ארון הברית ע"י אנשי בית שמש לאחר המגפה בעקבות החזרת הארון על ידי הפלשתים. בהשלמת ענין זה עסקנו במעמדו של הארון בספר שמואל.

לבסוף, עסקנו בתולדות הכהונה ממות אהרן ועד בנין הבית הראשון. ראינו מדוע עוברת הכהונה מבני אלעזר לבני איתמר ואיך הוחזרה הכהונה מבני איתמר לבני אלעזר, מאביתר לצדוק.

תכנית השיעור לשנת התשס"ט

בשיעורינו השנה, בכוונתנו להשלים כמה היבטים של כניסת בני ישראל לארץ.

היחידה הראשונה תעסוק בעיון במספר אירועים ומקומות בהם ישנה הופעה רוחנית מיוחדת, תחילה בנין המזבח בהר עיבל, כתיבת התורה על האבנים, מעמד הקללה והברכה בהר גריזים ועיבל, הכינוס הגדול בשכם המתואר ביהושע כ"ד, סוגיית הגבעונים וזיקתם למשכן ומקומות מיוחדים בעלי משמעות רוחנית כבית אל ומצפה.

ביחידה השניה, נתבונן ביחסו ובפועלו של דוד למען המקדש, המתחיל בהעלאת ארון הברית לירושלים לאחר כיבושה, בבקשה לבנות את הבית ובפועלו למען המקדש למרות התשובה המפורשת של הקב"ה כי לא יבנה את הבית.

ביחידה השלישית, נעסוק בבנין הבית בפועל על ידי שלמה בהבנת המעבר ממשכן למקדש, בהבנת הזיקה בין בית המלך ובית ה' בהתבוננות בשינויים בין משכן למקדש ובמשמעותם, וביחסו של שלמה למקדש, ובסיבות הרוחניות לנפילת מלכות שלמה.

ביחידה הרביעית, נתבונן ביחס אל המקדש בתקופת הבית הראשון, מימי רחבעם ועד צדקיהו, ובמציאות הרוחנית באותה התקופה, בעיקר בממלכת יהודה על רקע ממלכת ישראל, ביחס בין עבודת הבמות ביהודה לעבודת הבעל, תוך ניתוח התקופות בהן היתה זיקה משמעותית למקדש לעומת תקופות בהן ישנה עבודה זרה, או עבודות אחרות כעבודת בעל, עבודה לשמש ועבודת מולך בתוככי ירושלים.

ביחידה החמישית, אם נספיק, נבחן את המשמעות הרוחנית של ימי שיבת ציון, שלבי בנין הבית השני, היחס בין הבית השני לראשון ומאפייני תקופת שיבת ציון ובית שני.

אני מאחל לכולנו לימוד נעים ופורה,

יצחק לוי