מגע של נוצרי ביין
מדין תורה, יין שנסכוהו לעבודה זרה - אסור בשתייה ובהנאה. חכמים הרחיבו איסור זה, ואסרו הנאה ושתייה מכל יין השייך לנוכרי העובד עבודה זרה, גם אם היין לא נוסך מעולם. זוהי גזירת 'סתם יינם': סתם יין השייך לגוי - אסור. בנוסף, בכלל גזירה זו, גזרו חכמים איסור גם על יין של ישראל שנגע בו גוי.
בזמן הזה, כמעט שלא נותרה עבודה זרה בעולם. העולם נעשה חילוני יותר, ושלוש הדתות המרכזיות (נוסף על היהדות), שיש לדון האם הן נחשבות לעבודה זרה, הן הנצרות, האיסלאם והבודהיזם.
הראשונים נחלקו האם גוי מוזהר על שיתוף - כלומר, האם גוי המאמין בבורא העולם ובאל נוסף עובר על איסור העבודה הזרה, הכלול בשבע מצוות בני נח. דעת רבנו תם (תוס', סנהדרין סג ע"ב) היא שגויים אינם מוזהרים על השיתוף, אולם ברמב"ם (הל' מאכלות אסורות כ"א, ז) נפסק בפירוש שהנוצרים הם עובדי עבודה זרה.
מבין האחרונים, הראשון שעסק בשאלה זו היה ה"נודע ביהודה" (יו"ד מהד"ת סי' קמ"ח). מתוך דברי הרמב"ם וממקורות נוספים, הוא מסיק שגם גויים מוזהרים על שיתוף, וממילא הנוצרים - המאמינים בשלושה אלים, 'השילוש הקדוש' - נחשבים לעובדי עבודה זרה. אחרונים אחרים חלקו עליו, ומוהר"י אסאד (בשו"ת יהודה יעלה) מכריע ע"פ דברי הש"ך (קנ"א, ז) שבני נח אינם מוזהרים על השיתוף.
להלכה, השולחן ערוך (קכ"ג) פוסק שיינם של גויים שאינם עובדי עבודה זרה - אסור בשתייה ומותר בהנאה. הרמ"א מעיר שזהו דינם של רוב הגויים בימינו, והמפרשים (שער המלך הל' מאכלות אסורים י"א, ז) הבינו שכוונתו לנוצרים. קולא נוספת שמביא הרמ"א (קכ"ד, כד) היא שאם מגע הגוי ביין לא היה מגע ישיר - היין מותר אף בשתייה. הש"ך על אתר מעיר שהמקור לדברי הרמ"א הוא בשו"ת מהרי"ל, שהתיר רק בהפסד מרובה, אך מפשטות דברי הרמ"א נראה שאם נוצרי נגע ביין ע"י אמצעי - היין מותר בשתייה.
בפני הרב משה פיינשטיין הובאה שאלה אודות גוי שנגע ביין בכפפות, והוא השיב שכפפות אינן נחשבות לחציצה לעניין זה, והיין אסור בשתייה (אג"מ יו"ד ח"ב סי' נ"א). אמנם, בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קי"ח) הורה להקל במקרה דומה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)