דילוג לתוכן העיקרי

מדוע אין בת יורשת במקום שיש בן?

בית המדרש הוירטואלי

&nbsp

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קי – מדוע אין בת יורשת במקום שיש בן?

סוגייתנו (דף קי) חוקרת אחר מקור הדין שאין הבת יורשת במקום שיש בן. למסקנה ייתכנו שני מקורות:

א. "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כ"ז, ח) – משמע שאם יש לו בן, הוא היורש הבלעדי.

ב. "וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ... וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה" (ויקרא כ"ה, מד–מו) – "'בניכם' ולא בנותיכם".

נראה ששני הלימודים מייצגים שתי תפיסות שונות של ירושת הבן את אביו, ולפיכך גם שתי תפיסות שונות של הפקעת הבת מירושה זו.

הלימוד הראשון מציג את הירושה כהעברה ממונית גרידא. בעל הרכוש נפטר, ויש למצוא לו בעלים חדש. מאחר שברור כי לא "בר קשא דמתא" (מושל העיר) יירש, נותנים את הממון לאחד מקרובי הנפטר, והתורה מלמדת אותנו כי יש להעבירו לבנים הזכרים דווקא.

תפיסה אחרת עולה מן הלימוד השני. מפרשי התורה עמדו על הקושי שבפועל "וְהִתְנַחַלְתֶּם" (בפשטות היה צריך לכתוב 'והנחלתם אותם לבניכם אחריכם'), ופירש רש"י שם:

"והתנחלתם – החזיקו בהם לנחלה לצורך בניכם אחריכם".

לדבריו, שיעור הפסוק "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה" הוא: עשו את העבדים לנחלה, כדי שיִירשום בניכם אחריכם כאחוזה. כזכור (ראה דף עב ע"ב), שדה אחוזה הוא רכוש המשפחה – שדה שאחוז ביד המשפחה מדורי דורות (שלא כשדה מקנה, דהיינו שדה שנקנה מאת משפחה אחרת). ירושת שדה אחוזה איננה עניין ממוני גרידא. שדה אחוזה הוא שדה ששייך למשפחה כולה. האב הוא בעליו מכוח היותו ראש המשפחה, ובמותו יורש הבן את השדה מכיוון שהוא נעשה כעת ראש המשפחה (אם יש כמה בנים, המשפחה מתפצלת, ועמה גם אחוזת המשפחה). מירושה מסוג זה הבת מופקעת משום שאינה יכולה להיעשות ראש המשפחה.

ובכן, לפנינו שני ערוצים בדין ירושה: א. העברה ממונית של רכוש הנפטר; ב. עמידת הבן תחת אביו.

לסיום נעיר, שמן הלימודים עולה גם הבדל למסקנה בין שני ערוצי הירושה הללו. אמנם כשאין בן, הבת יורשת; אך נראה שאין זו אלא 'ירושת העברה' (ערוץ א), ולא שהבת ממלאת מקום אביה בראשות המשפחה (ערוץ ב). נפקא מינה לדבר זה – קביעת הברייתא במסכת קידושין (יז ע"ב) כי "עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת". כידוע, הבעלות על עבד עברי איננה קניין ממוני בלבד, אלא יש בה גם יחס אישי מסוים בין העבד והאדון, יחס המכונה בראשונים 'קניין איסור' (ראה הדף היומיומי למסכת קידושין שם). הבן, שנכנס תחת אביו, יכול להמשיך את היחס האישי הזה. אבל בת אינה אלא יורשת ממונית, ועל כן אינה יכולה להמשיך לקיים את היחס האישי הזה, והוא פוקע.

הרב ברוך וינטרוב

&nbsp

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)