[1]

מי שנוסע לפסח

מי שנוסע לפסח ואינו נמצא בבית, אפשר להקל לא לנקות כלום. מוכרים את כל החמץ בבית עם כל הפירורים. אי אפשר למכור פירורים לבדם, אין לזה ערך הלכתי, אך אפשר למכור המזון שבארון כולל הלכלוך שבו. כמו כן, אפשר להכליל את כל החמץ שבדירה במכירה, ואין צורך לנקות דבר, אבל אם מישהו יתארח צריך לנקות את החדרים שישתמש בהם. את שאר החדרים שאינם בשימוש יש לסגור בנייר דבק, ולמכור את כל תכולת החמץ שבהם. נותרה השאלה היכן יקיים את מצות בדיקת חמץ כדי שלא יפסיד אותה. אם יגיע בליל י"ד למקום בו מיועד להיות - יעשה שם בדיקת חמץ. אבל אם מגיע בבוקר - ינקה היטב ויבדוק חדר קל, לדוגמא חדר כניסה של ביתו, ולא ימכור את החמץ שבו. כמובן, גם במקום בו הוא מתארח יבדוק בברכה אם טרם נעשה הדבר.

חמץ פחות מכזית

חמץ פחות מכזית, אין עוברים על "בל יראה ובל ימצא" (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קמה. ומה שכתב המשנ"ב תמ"א שהע"צ אות ו, שמשהו חמץ בעין חל עליו איסור חמץ שעבר עליו הפסח, הנה אם נכלל במכירת חמץ - ודאי שפיר דמי, ועיין חזו"א קי"ז ס"ק טו, ועיין משנ"ב תמ"ב ס"ק לג). כזית - 27 סמ"ק (קוביה של 3 ס"מ). פחות מזה ודאי אסור לאכול, אבל אין עוברים על "בל יראה ובל ימצא". בדרך כלל בחדרים אין חתיכות גדולות של חמץ, אלא אם כן ילד טייל עם סנדוויץ' או ביסקוויטים ופיזר. אם זה חדר בו אין מטיילים עם מזון - אין צורך לנקות כלל. אגב, מסיבה זו, ביחס למנהג להחביא פתיתי לחם לפני בדיקת חמץ, יש להקפיד שיהיו פחות מכזית, כך שאם לא ימצא אותם לא יצטרך לטרוח הרבה לחזר אחריהם, ויסמוך על ביטול חמץ שמבטל אחר הבדיקה (שו"ת יחוה-דעת ח"ה קמ"ט).

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ - רק במקום שיש חמץ. בחדרים שיש חשש שילדים נכנסו - צריך לבדוק רק במקומות שיש סבירות שהכניסו חמץ. מאחורי ספרים ודאי לא דחפו, וכן בתוך הספרים - אין כזית חמץ. יש ששמים ספרים במרפסת שתעלעל בהם הרוח, אבל אין זה די - אם יש חמץ בפנים צריך לבדוק דף דף. אך, כאמור, אפשר להקל ולא לנקות כלל. כל אחד מכיר את מנהגי ילדיו. יש להציץ ולפתוח פה ושם.

לגבי פירורים בפינות הבית: א. אינם כזית. ב. נפסלו לאכילת כלב. אם יש לחם מאחורי ארון במקום לא נגיש - לא יגיעו אליו בפסח, והוא כמו קבור, כמו אבנים שאין צורך לחפש תחתם, או תחת יסודות הבית, שאף אחד לא יוציא חמץ משם. אגב, יש להתחיל בדיקת חמץ במקום בו השתמשו בחמץ, כדי שהברכה תחול בו.

חינוך ילדים

אם רוצים לנקות ניקוי יסודי אפשר, אבל לא לפני פסח - אין זה הזמן. חופש פסח הוא בשביל לטייל, לשחק עם הילדים, לשמוח, לרקוד, להכין סיפורים להגדת ליל פסח. כל השנה האשה עובדת קשה. העבידו את בנות ישראל בפרך. עכשיו יש חופש בכדי לטייל עם חברות והבעל ישמור על הילדים. בשביל זה יש חופש - לא בשביל לעבוד כמו חמור ולקרצף רצפות. מטיילים, נהנים, מגיעים לליל הסדר נינוחים כדי לערוך סדר יפה ולרומם את הילדים. אם אשה רוצה לעבוד כמו חמור ולהיות שפחה נחרפת - זה ניתן, אך חינוכית - אין זה טוב. עליה להיות פנויה כדי לשחק עם הילדים. יצאנו מעבדות מצרים לא כדי להיכנס לעבדות עצמנו. אין לנו דבר נגד ניקיון הבית, אבל יש לפרוס אותו למשך השנה. כל כמה חדשים, חדר. לא עתה הזמן למבצעים, לנקות הכל ולסדר הכל, וכשמגיע ליל הסדר יש עדיין אי סדר גדול ועבודות שיפוץ שטרם הושלמו.

אם אשה שמחה בייסורין - זה ניתן. זה מנכה מייסורי גיהנום. כל סבל שסובלים פה בעולם הזה - מוריד מגיהנום. מי שרוצה בכך - זה לגיטימי, אבל לא לפני פסח. חודש ניסן הוא חודש שמח.

עזרת הבעל

שאלה: האם הבעל צריך לעזור לאשתו?

תשובה: לא הבעל צריך לעזור לאשתו ולא האשה לבעלה, אלא שניהם יחד צריכים לנקות, כיוון שזהו בית משותף וגם החיים הינם משותפים.

בגדי ילדים

אולי יש ביסקוויטים או שקדי מרק בכיסים. יש לבדוק גם פירורים, כיוון שהילד עלול להכניס את ידו לכיס ולאכול. אבל לא בגדי חורף - די לסגור בארון, שהרי הוא לא ילבש אותם. רק את בגדי העונה יש לנקות. שאלה: האם אפשר לנקות אותם במכונת כביסה? תשובה: יכול להישאר חמץ שיהיה ראוי לאכילה גם לאחר הכביסה.

צעצועים

משחקים מפלסטיק אפשר להטביל בחומר חריף. הכי טוב - לסגור בקרטון ולקנות לפסח כמה משחקים. אם הם על מדפים - שמים ניילון וסוגרים. ממילא בפסח אין הרבה זמן. ישנם ימי יו"ט ויוצאים לטייל. על פי רוב כאשר מנקים גם ממיינים ומסדרים - זו עבודה שאין לה סוף. מה גם שעל פי רוב ילד נעול על איזה משחק, אז את המשחק הזה ננקה. גם יש לקנות לו משחק מתנה לחג.

ארון אמבטיה

שם יש כל מיני משחות ותכשירים. ייתכן ויש שם חמץ, כמו משחת שיניים, משחות שפתיים ותכשירים שונים שעשויים מעמילן חיטה, וכן בשמים מאלכוהול חיטה. חבל לנקות: מדביקים, סוגרים וכוללים במכירת חמץ.

ספות

צריך לבדוק בין הכריות. זו חוויה מעניינת למצוא דברים אבודים.

ספרים

אין צורך לנקות, רק לא לשים על שולחן האכילה. מנהג פשוט שאין בודקים בספרים פירורי חמץ שנשארו שם אלא סומכים על הביטול (הגדה 'חזון עובדיה' עמ' כא). יש לנקות את הספרים שרוצה ללמוד בהם בפסח על השולחן, או יקנה כמה ספרים לפסח.

חדר אוכל

לא צריך לנקות הכל אלא במקום שאוכלים, כלומר שולחן. כסאות - אם הם נקיים אין צורך לנקות. אם ילדים משליכים דייסה על הכסא ולא נראה נקי - לנקות עם  מטלית רטובה.

שולחן - צריך להכשיר. ישנן שתי אפשרויות: א. ע"י ששופכים מים רותחים (על פי רוב לא שמים שם סירים  רותחים, ועל כן אין צורך בקומקום רותח המחובר לחשמל). ב. לכסות, ואז אין צורך לנקות - יכסה עם שעוונית יסוד וישים עליה עוד מפה, עוד ניילון, עוד מפה - שיהיה עבה ומוגן.

כיסא תינוקות - אם כולו מפלסטיק אפשר להטביל בגיגית עם מים רותחים וחומר מנקה חריף שעתיים-שלוש.  אין צורך לפרק כי מה שיש בחורים ובסדקים נפסל לאכילת כלב, רק לנקות עם מברשת קשה.

מטבח

אותו צריך להכשיר היטב היטב. אסור שיישאר אפילו פירור קטן. פירור אפילו באלף אינו בטל.

מדיח כלים - עדיף לא להכשיר, תדיחו ביד ככל הדורות. אפשר גם לאכול בכלים חד פעמיים מפלסטיק.

שאלה: האם אפשר בכלל לנקות מדיח כלים?

תשובה: ניתן, אך זו עבודה רבה. ישנם הרבה גומיות וחיבורים.

תנור אפייה - זאת עבודה קשה לנקות. הכי טוב לשים מדבקה ולא להשתמש. קני עוגות או תאפי בסיר פלא.

 הכיריים - ברזלים - מכסים בנייר אלומיניום על הלכלוך או צובעים בצבע אלומיניום. חבל על העבודה. הכי טוב להשתמש בחלקים וברשת עילית מיוחדים לפסח.

מבערים - אין צורך לנקות. הם נשרפים תוך כדי שימוש.

 צלחת למטה (המקום שם הכל נופל) - על פי רוב, אם נופל אין מרימים וממילא זה טרף. בכל זאת יש לשים נייר אלומיניום. אגב, בנייר אלומיניום יש לשים לב לעובי. אם דק מדי הוא נקרע, ואם עבה מדי - לא ניתן לעיצוב.

כפתורים - צריך לנקות במטלית.

מקרר - יש לנקות, אבל לא צריכה להיות הרבה עבודה. כמובן יש להפשיר את המקפיא ולנקותו. אגב, לכתחילה יש לאכול את כל החמץ לפני פסח, אך לפעמים נשאר חמץ יקר, כגון מוצרים קפואים: עוטפים בכמה עטיפות, כותבים "חמץ" באופן בולט, סוגרים היטב, שמים פנימה במקפיא וכוללים במכירה. אם יש מקרר ישן עם חריצים או סדקים בדלת - אין להשתמש במדפים הפנימיים שלו, אלא לצפות בניילון. וכן חייבים לנקות היטב את הגומי של הדלת. אם הוא ישן, לפעמים יותר קל להחליף.

ארונות מזון - אל תנקו, חבל על הזמן. מדביקים, סוגרים וכוללים במכירה.

ארון כלים - סוגרים ואין צורך לנקות. אמנם יש מחמירים לנקות גם כלי חמץ, אבל למעשה אפשר להקל בדבר בגלל שלוש סיבות, שכל אחת מספקת: א. מוכרים את כל הפירורים יחד עם מכירת החמץ. ב. הכלים נקיים - אף אחד אינו שם כלי מלוכלך בארון. ג. גם אם ישנו לכלוך - ודאי הוא פחות מכזית. אגב, לפעמים יותר קל לצבוע מלנקות. פינה במטבח שאוכל ניתז אפשר לצבוע בפוליסיד וכן את ברזלי הגז בצבע אלומיניום.

מיקרוגל - לא להשתמש עשרים וארבע שעות בחמץ, לנקות חמש דקות, להרתיח מים חצי שעה. בפסח להשתמש בכלים סגורים, אך אין צורך בסגירה הרמטית.

שיש - אפשר לכסות ע"י אלומיניום עבה - ואז אין צורך בהכשרה כלל, רק לנגב במטלית. לפעמים מסובך  לכסות ואפשר להכשיר. במקום שיש חורים שופכים אקונומיקה ואח"כ שופכים מים מקומקום חשמלי שלא פסקה רתיחתו, כלומר מחובר לחשמל, ואחר השפיכה מייד מנתקים. טוב שיעבדו בזה שני אנשים: אחד שופך, שני מנתק.

כיור - לגבי הכיור יש כמה פתרונות: א. לא להניח שום דבר בכיור אלא להדיח באוויר. אין זה מציאותי. ב. לשים קערה פנימית מפלסטיק, אך יש להיזהר שתהיה זרימה שוטפת לביוב. ג. ניקוי היטב והכשרה כמו שיש.

טוסטר - אי אפשר לנקות טוסטר. יש צורך לשים בארון החמץ שנמכר.

מיקסר - את הקערה והמערבלים צריך להגעיל ואת גוף המיקסר לעטוף בניילון. להיזהר שלא לחסום פתחי אוורור. הכי טוב לקנות מיקסר יד זול.

הכשרת כלים

זאת עבודה רבה, הכי טוב לקנות חדש. זה יקר, על כן אפשר כל שנה לקנות כמה פריטים. סירים - אפשר לקנות סירי אלומיניום זולים. הרופאים מסתייגים, אבל שבעה ימים אפשר. יש צלחות זולות מפלסטיק וכן סכו"ם זול.

רכב

צריך לנקות. מוציאים שטיחים, אוספים לכלוך ביד, אין צורך בשואב אבק, מנקים תאים ומגירות. אין צורך לשפוך מים ולפרק כסאות. בכלל אין צורך לפרק שום דבר עם מברגים. ממה נפשך - אם זה נגיש אפשר להוציא בלי מברג, ואם אין זה נגיש - לא יצא גם בפסח.

חומרות

מי שיודע שדבר מסויים הוא חומרה ומחמיר - תבוא עליו ברכה. אם קיבל על עצמו חומרה ועכשיו רוצה לחדול - הדרך היא לעשות התרה, אבל אם חשב שזה דין גמור, והתברר לו שזו חומרה - לא צריך התרה. ודאי מי שחשקה נפשו לנקות הרבה תבוא עליו ברכה. במיוחד בפסח, כל המחמיר תבוא עליו ברכה. אך חומרה - אדם אינו כופה על עצמו אלא מקבל באהבה.

סיכום

לאור הדברים שאמרנו - כל החדרים אינם צריכים יותר משעה, חדר אוכל עוד שעה, המטבח - שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק. כל השאר אלו חומרות או אפילו סתם המצאות. עובדים קשה, מכלים את הכוחות וכועסים על הילדים. צריך לחנך ילדים ולא לחנך לעצבנות: "אמרתי לך לא להיכנס יותר לחדר הזה, למה נכנסת?! תאכל במרפסת; תאכל בעמידה; אל תיגע". כל המטבח נראה מהפכת זרים, הבעל והילדים רועדים מפחד באיזו פינה ואוכלים. האמא מסתכלת עליהם כמין רס"רית. בין איש לאשתו כועסים. זאת הכנה לפסח? זה חינוך ילדים?! אם מנקים יחד עם הילדים מה טוב. אבל זה חייב להיות הרפתקה מאושרה. קודם כל, צריך לנקות מה שחייבים במשך חצי יום. אחר כך אם רוצים לעשות עוד דברים - אפשר לנקות בששון ובשמחה. מנקים, שרים, שופכים מים - וניקיתם בששון ממעיני הישועה. הרמ"א פוסק:

"וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה. והכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכין בדיקה". (שו"ע או"ח תל"ג, יא הגה)

והמשנה ברורה מוסיף:

"והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחילת ליל י"ד".

די במנהג הזה. יתר על כן, מבחינת פסח, כל המחמיר תבוא עליו הברכה, אבל לא מבחינת הילדים. כמובן, איני כופה דעתי על אדם. אני אומר דעתי הדלה בצירוף נימוקים, מי שמקבל את הנימוקים - ישמע, ומי שאינו מקבל - יחדל. את רוב העצות המעשיות איך לקצר את עבודת הניקוי שמעתי מנשים עצמן. ייתכן שחשקה נפשה של אשה לא לקצר בעבודה זו, אלא אדרבה היא מוצאת בזה שמחה. מה טוב. גם היא תרוויח מכל הנ"ל כי היא לא תהיה לחוצה שמא תעבור על הדין, אלא תנקה מתוך נחת ורוגע. הנקודה העיקרית היא ההבחנה בין חמץ שיש חובה לנקות בכל חומרת הדין, לבין לכלוך - שגם אותו יש לסלק - אך אין זה חייב להיות לפני פסח, אלא אפשר לפרוס מלאכה זו לאורך כל השנה. בפני חמץ יש לעמוד באימה ופחד, אך לא כל לכלוך הוא חמץ. אין לנהוג בהפקרות כלפי חמץ, חס וחלילה, ויחד עם זה לא כל שמקובל כניקוי פסח דווקא מכוון לחמץ. חג פסח כשר ושמח. יש לדאוג שיהיה פסח שמח ופורים כשר. יש להגיע לליל הסדר לא עייפים ולא כואבים אלא שמחים, כדי שאותו לילה יהיה חוויה עצומה לילדים, מקור גדול של אמונה בה' גואל ישראל.